עת"מ 57381-10-17

תקציר

העתירה מערערת על החלטת ועדה מחוזית למנות את עו"ד חביליו ליועץ המשפטי שלה. העותרים טוענים כי הוועדה לא שקלה עובדות ונסיבות חשובות, לרבות דו"ח ביקורת פנימית בנוגע לכהונתו הראשונה של עו"ד חביליו, וסטתה שלא כדין מהמלצת ועדת האיתור. עוד נטען, כי מעורבותו של עו"ד חביליו בכתיבת המכרז לתפקיד בו זכה בסופו של דבר יוצרת ניגוד עניינים. בית המשפט מוצא טעם בטענת העותרים ביחס לדוח הביקורת, ומגיע למסקנה כי הימנעותם של המשיבים מלשקול את ממצאי הדו"ח מהווה מחדל משמעותי. הדו"ח מפרט שינויים מהותיים שנעשו בהסכם העסקתו של עו"ד חביליו ואת העלאת שכר טרחתו ללא אישור הוועדה, ומעלה חששות לשוויון ולאינטרס הציבורי. בית המשפט קובע כי החלטות המשיבים אינן יכולות לעמוד, שכן הן לא הביאו בחשבון עובדות חשובות אלה. עם זאת, בית המשפט דוחה טענות אחרות שהעלו העותרים. נמצא כי מועמדותו של עו"ד חביליו נשקלה כראוי וכי חריגתה של הוועדה מהמלצת ועדת האיתור הייתה סבירה, תוך התמקדות בניסיונו ובהישגיו של עו"ד חביליו בתפקיד. בית המשפט דוחה גם את הטענות בדבר מעורבותו הנטענת של עו"ד חביליו בכתיבת המכרז, ומציין את היעדר הראיות והכחשת המשיבים ועו"ד חביליו עצמו. טענות נוספות בדבר פגמים פרוצדורליים, חוסר סמכות וניגוד עניינים נדחות אף הן. העתירה מתקבלת, וההחלטות למנות את עו"ד חביליו מתבטלות. הנושא מוחזר לוועדת האיתור לקבלת המלצה חדשה, והוועדה המחוזית תקיים דיון חדש על בסיס המלצה זו, תוך התחשבות בממצאי דוח הביקורת. המשיבים ועו"ד חביליו נדרשים לשלם לעותרים שכר טרחת עורך דין.