ע"ע 11104-09-17

תקציר

בשנת 2017 הוגש ערעור לבית הדין, ולאחריו הוגשה בקשה למתן ארכה להגשת ערעור נגדי מטעם המשיב, אשר התקבלה. המשיב לא הגיש את הערעור שכנגד במועדים הקבועים במספר הזדמנויות, למרות מספר ארכות שניתנו על ידי בית המשפט. התנהלותו של המשיב היוותה זלזול בהליך וזלזול בהחלטות שיפוטיות. כתוצאה מכך, בית הדין הזהיר את המשיב מפני התוצאות ולבסוף קבע כי לא ניתן לקבל את הערעור שכנגד. החלטה זו התקבלה כדי למנוע עיכובים נוספים בחקירה, בזבוז משאבים שיפוטיים ופגיעה אפשרית בבעלי דין אחרים. יתר על כן, סיכויי ההצלחה של ערעור נגדי כזה נחשבו נמוכים, ואי הגשתו על ידי המשיב לא נחשבה לעיוות דין. בית הדין הדגיש כי מחדליו של המשיב יובאו בחשבון בעת פסיקת הוצאות בסיום ההליך. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויועבר אליהם בהמשך.