רע"א 384/99

תקציר

במקרה של בעלות על קרקעות בטבריה, נתן השופט א' ריבלין, בתמיכת השופטים ט' שטרסברג-כהן וי' טירקל, פסק דין בעניין החובה בתשלום היטל השבחה בעקבות שינויים בתקנות השימוש בקרקע. בבעלות המבקש היו קרקעות המיועדות לתעשייה זעירה, הנשלטות על ידי תכנית מקומית מפורטת. לאחר שתיקון תכנית מתאר ארצית משנת 1996 התיר הקמת תחנות דלק על קרקע תעשייתית, קיבל המבקש היתר להקמת תחנת דלק. עם זאת, התעוררה מחלוקת בשאלה האם המבקש חייב בהיטל השבחה, מס החל כאשר ערך המקרקעין עולה עקב שינויים תכנוניים. בתחילה הוערך על ידי שמאי מכריע כפטור, בית משפט השלום תמך בפטור זה, אך מאוחר יותר ביטל אותו בית המשפט המחוזי בנצרת וחייב את התשלום. המבקש טען כי אין להחיל את ההיטל משום שההשבחה נבעה משינוי תכנית ארצי ולא מקומי. בית המשפט הבהיר כי הוצאת ההיתר, הנובעת מהשפעת התכנית הארצית על התכנית המקומית, מהווה עילה להיטל. ההחלטה מתיישבת עם פסיקות קודמות לפיהן שיפורים המאפשרים היתרים חדשים גוררים חבויות מס. משכך, לא מצא בית המשפט טעם להיעתר לערעור, ואישר את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי ערך הקרקע עלה בשל הרחבת זכויות הניצול. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, דבר המחזק את הטלת היטל ההשבחה על המבקש.