ב"ש 9820/07

תקציר

כתב האישום כולל 20 אישומים של סחיטה באיומים ולעיתים בכוח, המיוחסים בעיקר למשיב מס' 1 (אייל) במשך שלוש שנים. המשיב מס' 2 (משה יחיעם, המכונה מומי) והמשיב מס' 3 (יוסי אזולאי) מואשמים במספר עבירות לצד המשיב מס' 1, וכן בעבירות נפרדות. העבירות כוללות הוצאת כספים משני מתלוננים, רותם אינדיק ושאול נחום, באמצעות איומים ואלימות. פעולותיו של המשיב מס' 1 כלפי אינדיק החלו לאחר שהאחרון לא קיבל תשלומים ממפלגת ש"ס עבור שירותים שניתנו במהלך בחירות 2003, דבר שגרם לו למצוקה כלכלית. אייל ומומי דרשו מאינדיק תשלומים מסיבות שונות, באמצעים אלימים, ואייל המשיך לנצל אותו וקיבל ממנו תלושי דלק וכסף. המשיבים גם רימו את שאול נחום, אדם נכה, לתת להם כסף, בתואנה שהוא משקיע אותו בעסקיו של אינדיק. השופט קבע כי התביעה הציגה די ראיות לכאורה לביסוס כתב האישום, וכי קיימת עילה למעצרם של שלושת המשיבים, שכן מעשיהם מהווים סכנה לחברה וקיים חשש לשיבוש הליכי משפט. זאת ועוד, קבעה השופטת כי מטרת מעצרו של המשיב מס' 1 עד תום ההליכים אינה יכולה להיות מושגת בשום אמצעי שאינו מעצר, בשל משכו הארוך וחומרת מעשיו. עם זאת, המשיבים 2 ו-3 ישוחררו למעצר בית, שכן האישומים נגדם פחותים, והם לא הפרו תנאים כלשהם במהלך משפטם הקודם. ההחלטה על שחרורם נדחית ב-48 שעות כדי לתת לתביעה זמן לשקול ערעור.