עמ"נ 2865-07-23

תקציר

בית המשפט דחה ערעור על פסק דין קודם ששלל מהמערער, אזרח ניגריה, מקלט בישראל. הערעור הוגש ביום 3.7.2023 כנגד החלטת בית הדין לעררים בירושלים המבוססת על חוק הכניסה לישראל. המערער לא התייצב לדיון המקורי, ובית המשפט קבע אותו במעמד צד אחד. השופט קבע כי היעדרותם של המערער ובא כוחו מוצדקת, שכן הבקשה לדחייה בשל מחלה הוגשה ללא כל ראיה רפואית. השופט הדגיש כי לבית המשפט יש סמכות להכריע בתיקים על סמך טיעונים וראיות בכתב ללא דיון בעל פה. המערער, נוצרי מניגריה, נכנס לישראל באשרת תייר ולאחר מכן הגיש בקשת מקלט בטענה לרדיפה מצד השבט הפולאני. עם זאת, השופטת הסכימה עם הפסיקה הקודמת כי גרסתו של המערער לוקה בחוסר אמינות, במיוחד נוכח חוסר העקביות בדבריו והיעדר ראיות תומכות. יתר על כן, השופט אישר את הקביעה כי המערער לא ביסס חשש מבוסס היטב מפני רדיפה, וציין כי ניגריה היא מדינה גדולה עם מספר חלופות בטוחות למגורים. עוד ציין השופט כי המערער לא עמד בקריטריונים על פי אמנת הפליטים משנת 1951 והפרוטוקול שלה משנת 1967 ולא הוכיח סכנה ממשית לחייו או לחירותו עם שובו לניגריה. לפיכך, עקרון אי-ההחזרה לא חל במקרה זה. הערעור נדחה מבלי להידרש לתגובת המשיב, שכן השופט מצא כי אין לו סיכוי להצליח. ההחלטה חיזקה את אופיו העובדתי של פסק הדין המקורי והדגישה כי אין עילה להתערבות. המערער נצטווה לעזוב את ישראל לאלתר אם טרם עשה כן.