ת"א 1267/03

תקציר

המבקשת, להב"ה חתמים בע"מ, ביקשה להגיש תביעה נגזרת בשם הבנק לפיתוח התעשייה בע"מ נגד נושאי משרה בו בהווה ובעבר, בגין רשלנות לכאורה במתן אשראי, שהביאה את הבנק להפריש סך של 409.5 מיליון ₪ בגין חובות מסופקים בשנת 2002. הבקשה התבססה על קטעי עיתונות וחוות דעת מומחים, שטענו כי מנהלי הבנק התרשלו במתן אשראי ללא ביטחונות מתאימים, וכי לבנק חסרים מגוון מקורות רווח, מה שהגדיל את הסיכון במתן אשראי. המבקשים דרשו מהמשיבים לפצות את הבנק על הנזק שנגרם לו. המשיבים טענו כי הבקשה מעורפלת, וכי לא הוצגו בה כל ראיה או פירוט של עילת התביעה. עוד נטען, כי אין קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת במתן אשראי לבין מתן חובות מסופקים, וכי המשבר שחווה הבנק הוא תוצאה של אירועים חיצוניים ולא של התנהלות המשיבים. בית המשפט קבע, כי המבקשים לא הציגו עילת תביעה לכאורה, המהווה תנאי בסיסי לאישור תביעה נגזרת. הבקשה התבססה על טענות כלליות, חסרות כל בסיס ראייתי, וקטעי העיתונות שעליהם התבססה לא היוו ראיות. טענת המבקשים כי עצם ההפרשה לחובות מסופקים מעידה על רשלנות המשיבים הייתה בלתי סבירה. המבקשים גם לא הציגו פרטים כלשהם בדבר התקופה בה כיהן כל אחד מהמשיבים, או מועדי מתן הזיכויים נשוא הבקשה. לפיכך, לא ברור אילו טענות הופנו כלפי כל נושא משרה בנפרד, ומה היה הבסיס לטענת הרשלנות שיוחסה לו. בית המשפט הדגיש כי נטל ההוכחה המוטל על המבקשים לא הועבר למשיבים, שכן המבקשים לא הציגו כל ראיה, ולו על בסיס מקדמי, לתמיכה בטענותיהם. בהתאם לכך, נדחתה הבקשה לאישור התביעה הנגזרת, והמבקשים חויבו לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.