בש"פ 3971/21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על מעצרו ומעצרו של המערער. הכלל קובע כי בשלב המעצר, בית המשפט צריך לבחון רק אם קיימות ראיות לכאורה, והוא אינו נדרש להעריך באופן מלא את מכלול הראיות שהוצגו או להתייחס לשאלות של מהימנות עדים או משקל ראיות. בית המשפט מצא כי הטענות שהציג המערער התייחסו ברובן למשקלן של הראיות, אותן יש לשמור להליך העיקרי. טענות אלה לא היו משכנעות דיין כדי להחליש את המארג הראייתי הקושר את המערער לעבירות. כמו כן, באשר לחלופת המעצר, אישר בית המשפט את המעצר מאחורי סורג ובריח, בהתחשב באופי העבירות, שכללו החזקה וסחר בנשק ובתחמושת. בית המשפט הדגיש את חזקת המסוכנות הסטטוטורית במקרים כאלה ואת הרושם כי המערער היה מעורב עמוקות בסחר בנשק, כפי שעולה משיחות הטלפון ומכמות התחמושת הגדולה הכרוכה בכך. חרף נסיבותיו המקלות של המערער, לא ניתן להקל בשלב זה על המסוכנות הנשקפת ממנו באמצעות חלופת מעצר. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערער יישאר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים.