LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

חדל"פ 41149-09-25

פסק-דין שלום חיפה

📋
מספר הליך41149-09-25
📂
סוג הליךחדל"פ
📅
תאריך23 ביוני 2026
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזחיפה
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםאדהם חאג' עלי נ. ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון
👨‍⚖️
שופטיםמירב קלמפנר נבון

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסיפקת: **ניתוח משפטי: חאג' עלי נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'** **1. מבוא והעובדות** פסק דין זה, שניתן על ידי בית משפט השלום בחיפה, עוסק בבקשה לביטול הליך חדלות פירעון של יחיד, אדהם חאג' עלי. ביום 10.11.2025 ניתן צו פתיחת הליכים בעניינו. למרות הוראות הצו, היחיד כשל בהשלמת פעולות הנדרשות ממנו, דבר שהוביל לבקשת הנאמנת, עו"ד מראן אבו אלהיגא, לביטול ההליך. הנאמנת הדגישה כי זהו הליך שני של היחיד, כאשר הליך קודם בוטל אף הוא בשל מחדלים. בין המחדלים שצוינו: אי תשלום כלשהו לקופת ההליך, התייצבות לבירור רק לאחר זימון שלישי, אי המצאת מסמכים נדרשים, והגשת דו"ח דו-חודשי אחד בלבד, אשר אף לא היה מגובה באסמכתאות מלאות. בית המשפט נתן ליחיד מספר הזדמנויות לתקן את מחדליו, כולל ארכה נוספת, אך ללא הועיל. **2. העקרונות המשפטיים המרכזיים** * **חובת תום הלב בהליכי חדלות פירעון:** בית המשפט מדגיש באופן חד משמעי את חשיבותו של עיקרון תום הלב, החולש על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. היחיד החוסה תחת הליך זה, המוגדר כ"חסד המחוקק", מחויב לפעול בתום לב. חוסר שיתוף פעולה מצד היחיד נחשב לזניחת ההליך. * **הפסיקה הרלוונטית:** בית המשפט מפנה למספר פסקי דין עקרוניים בנוגע לחובת תום הלב, הן מהתקופה שקדמה לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, והן לאלו שנכנסו לתוקף לאחר מכן. דוגמאות לכך הן פסקי הדין בעניין ג'נח (ע"א 7113/06), גל (ע"א 7375/18), מוחארב (רע"א 962/20), ורחמני (ע"א 1193/21). * **ההשלכה על נושים:** חוסר תום לב מצד היחיד פוגע בנושים, אשר עלולים שלא להיפרע את מלוא חובם. פגיעה זו נתפסת כבלתי מוצדקת כאשר היחיד מתנהל בחוסר הגינות או חוסר יושר. (ר' ברע"א 2282/03 גרינברג). * **חובת גילוי מוגברת ושיתוף פעולה:** במסגרת חובת תום הלב, על היחיד מוטלת חובת גילוי מוגברת, הכוללת חשיפת מלוא המידע הנדרש, בהתאם למאפייני ההליך. בנוסף, עליו לעמוד במגבלות שהוטלו עליו, לרבות תשלומים חודשיים ושיתוף פעולה עם בעל התפקיד (הנאמן). * **הפסיקה הרלוונטית:** בית המשפט מפנה לפסקי דין נוספים המדגישים חובות אלו, כגון צימבר (ע"א 3382/17), מיכאלי (ע"א 3414/19), רפאל (ע"א 6892/18) ורחמני (ע"א 1193/21), אשר הוחלו גם על הליכים לפי החוק החדש. * **הגדרת "זניחת הליך":** בית המשפט קובע כי חוסר שיתוף הפעולה מצד היחיד שקול לזניחת ההליך. דברים אלו נאמרים במיוחד לאור העובדה שמדובר בהליך שני של היחיד, דבר המעיד על דפוס התנהגות חוזר. **3. חידושים משפטיים והשלכות** * **החלת הלכת אלקצאצי על הגשת בקשה חדשה:** סעיף 9 לפסק הדין קובע כי הגשת בקשה עיקרית חדשה לחדלות פירעון תעשה בהתאם להלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13). הלכה זו, גם אם מקורה לפני החוק החדש, ממשיכה להיות רלוונטית וקובעת תנאים מחמירים להגשת בקשה חוזרת לאחר ביטול הליך קודם. התנאים כוללים הפקדת סכום כסף משמעותי (4,500 ₪) לקופת הממונה וצירוף פסק הדין המורה על הביטול. זהו חידוש משמעותי שמטרתו למנוע שימוש לרעה בהליכי חדלות פירעון ולעודד רצינות ואחריות מצד המבקשים. * **תנאים מחמירים לביטול פסק דין:** סעיף 8 לפסק הדין מציב תנאי מחמיר להגשת בקשה לביטול פסק הדין. לא די בהגשת בקשה; על היחיד לצרף אישור מהנאמנת על סילוק כל מחדליו, וכן לשלם הוצאות בסך 1,000 ₪. יתרה מכך, תנאי זה מותנה בלוח זמנים קצר (45 יום, כאשר ימי הפגרה נמנים) – מגבלה המכבידה עוד יותר על היחיד ומעודדת פעולה מידית. * **איזון בין הגנה על הנושים לבין שיקום החייב:** ההחלטה לביטול ההליך, על אף ההגנה שנועד לספק החוק, משקפת את ההכרה כי ההליך אינו מנגנון לשחרור חובות ללא כל תמורה או מאמץ מצד החייב. כאשר החייב אינו משתף פעולה ומפר את חובותיו הבסיסיות, האיזון נוטה לטובת הנושים, אשר זכאים לקבל סעד יעיל יותר מאשר הליך שאינו מתקדם. * **השלכות הביטול:** סעיף 7 מציין כי ההגבלות שהוטלו במסגרת צו פתיחת ההליכים מבוטלות. עם זאת, צו עיכוב יציאה מן הארץ נותר בתוקפו למשך 90 ימים, מה שמעיד על כך שגם לאחר הביטול, קיימים עדיין שיקולים להגנה על הנושים. **4. סיכום** פסק הדין מדגיש את החשיבות המכרעת של חובת תום הלב, הגילוי ושיתוף הפעולה מצד יחידים בהליכי חדלות פירעון. הוא משקף את הפרקטיקה השיפוטית של אכיפת עקרונות אלו, גם כאשר הדבר מוביל לביטול הליכים. החידושים הבולטים בפסק הדין נוגעים לתנאים המחמירים להגשת בקשה חוזרת לאחר ביטול, כפי שנגזר מהלכת אלקצאצי, ולתנאים המצטברים להגשת בקשה לביטול פסק הדין. הדבר נועד למנוע ניצול לרעה של ההליך ולקדם את מטרות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שהן הן שיקום החייב והן השאת פירעון הנושים, כאשר הליך זה מראה כי התנאים לשיקום כלכלי אינם מתמלאים.

חקיקה מקושרת

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

חדל"פ 41149-09-25 אדהם חאג' עלי נ. ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון, שלום (23.6.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית