ס"ק 25840-02-14

תקציר

המקרה נסוב סביב נוהלי העסקה של עירייה, בפרט בכל הנוגע להעסקת עובדים בחוזים אישיים ללא הסכמה מפורשת בכתב של המבקשת, ההסתדרות, שהיא האיגוד המקצועי וארגון העובדים היציג של עובדי העירייה. העירייה מעסיקה עובדים בחוזים אישיים, תוך עקיפת הוראות חוקת העבודה, המחייבת את הסכמת שני הצדדים (ההסתדרות ומרכז השלטון המקומי) להעסקה כזו. המבקשים מבקשים להכריז על התנהלות העירייה כבלתי חוקית ולקבל צו המונע העסקת עובדים בחוזים אישיים ללא הסכמתם. בית המשפט מתייחס תחילה לשאלה המקדמית האם יש לפתור את הסכסוך באמצעות מנגנון יישוב הסכסוכים המפורט בחוקת העבודה או שמא הוא נופל בסמכותו של בית הדין. היא קובעת כי למרות קיומו של הליך יישוב סכסוכים, לבית הדין יש סמכות לפרש את ההסכמים הקיבוציים ולקבל החלטה לגופו של עניין, מה גם שמדובר בפרשנות עקרונית של חוקת העבודה ויש לה השלכות מעבר לאינטרסים של הצדדים הקרובים. לגופו של עניין, בית המשפט קובע כי העירייה אכן העסיקה עובדים בחוזים אישיים ללא הסכמתה הנדרשת של ההסתדרות. עם זאת, היא מכירה בכך שלצדדים היו הסכמים נוספים, ובהם הסכם 2000, שהסמיך את יו"ר ועד העובדים לייצג את ההסתדרות בנושאים מסוימים, לרבות פרסום מכרזים לעבודה. בית הדין מבהיר כי יש לראות בהסכמת היו"ר, שניתנה בצורה הנדרשת בהסכם 2000, כהסכמת ההסתדרות להעסקת עובדים בחוזים אישיים. הסכמה זו תקפה ולא ניתן לערער עליה רטרואקטיבית. לגבי העסקה עתידית, בית הדין קובע כי העירייה אינה רשאית להעסיק עובדים בחוזים אישיים ללא הסכמה מפורשת של ההסתדרות או נציגיה המוסמכים. בנוסף, העירייה אינה רשאית להעביר עובדים קיימים מסולם השכר של חוקת העבודה לחוזים אישיים ללא הסכמת ההסתדרות. עוד קובע בית הדין כי משרות שהתפנו עקב פרישה או עזיבה של עובדים שנקלטו במקור על פי חוזים אישיים מחייבות הסכמה מחודשת של ההסתדרות להעסקה עתידית על פי חוזים אישיים. פסק הדין מדגיש כי הוראות חוקת העבודה חלות באופן כללי על כלל העובדים, וכל חריגה חייבת להיאמר במפורש. לפיכך, עובדים שנקלטו על פי חוזים אישיים, למעט עובדים סטטוטוריים, כפופים להוראות החוקה, לרבות הגנה ארגונית, אלא אם כן ההסתדרות הסכימה להעסקתם על פי חוזים אישיים. יתר על כן, בית הדין מציין כי סכסוכים פרטניים הנוגעים למכרזים או עסקאות ספציפיות יכולים להיות מטופלים באמצעות הליך יישוב סכסוכים המפורט בחוקת העבודה, כאשר העובד הנוגע בדבר הוא צד להליך. כל צד אחראי לשאת בהוצאותיו בסכסוך קיבוצי זה.