עמ"נ 17085-04-14

תקציר

הערעור מתייחס לסיווג נכס בבעלות המערערת לצורך קביעת שיעור הארנונה (ארנונה) על ידי עיריית תל אביב. הנכס, ששימש את המערער ושותפו כסטודיו לעיצוב ליצירת דגמים, מוצרים ואבי טיפוס, סווג על ידי העירייה כמבנה נותן שירותים, ואילו המערערת טוענת כי יש לסווגו כבית מלאכה או מפעל תעשייתי, דבר שיביא לשיעור מס נמוך יותר. ועדת הערר של העירייה דחתה את השגות המערער, שהובילו לערר הנוכחי. הסוגיה המרכזית הניצבת בפני בית המשפט היא האם ועדת הערר סיווגה נכונה את הנכס כמבנה נותן שירותים, ובכך קבעה כראוי את שיעור המס החל. לאחר בחינת הטענות והפסיקה הרלוונטית, לא מצא בית המשפט עילה להתערב בהחלטת ועדת הערר. נמצא כי פעילות הנכס קרובה יותר למתן שירותים אישיים בהתאם לצרכים של לקוחות ספציפיים, ולא לעבודת תעשייה או כפיים המאפיינת בתי מלאכה. זאת ועוד, הבקשה לפיצול הבעלות בנכס וההסתמכות על פסק דין קודם לגבי נכס אחר בבעלות שותפו של המערער נדחו, שכן הוועדה העדיפה את גרסת העירייה לעובדות, וממילא לא הייתה רלוונטית לשאלה המשפטית העומדת על הפרק. לפיכך, הערעור נדחה, והמערער חויב בהוצאות המשפט של העירייה.