רחד"פ 31747-05-22

תקציר

פסק הדין סובב סביב תביעה הצהרתית שמטרתה לקבוע את תוקפו של חוב העומד ביסוד הליך חדלות פירעון. הנתבע טען כי החוב שנוי במחלוקת ויש לבחון אותו חיצונית. עם זאת, בית המשפט לא מצא נסיבות חריגות המצדיקות מיקור חוץ של הבירור, מה גם שהחוב כבר נבדק וקיבל תוקף במספר החלטות של בית המשפט. השופטת הדגישה את היתרונות של בירור חובות במסגרת הליך חדלות הפירעון, לרבות יעילות והטבות פרוצדורליות. כמו כן, בית המשפט קבע כי ההחלטות הקודמות הנוגעות לחוב ולהסכם הקיפוח עדיין תקפות. עוד צוין כי טענותיו של היחיד חסרות שחר, שכן הן כבר נבדקו על ידי עוזר הרשם ובתי משפט אחרים, והוא לא הציג טענות חדשות. לפיכך, השופט הגיע למסקנה כי על בית המשפט לחדלות פירעון לטפל בתביעת החוב, וכי ההליך החיצוני שיזם הנתבע היה מיותר. משכך, קיבלה השופטת את הערעור, ביטלה את ההיתר להליך החיצוני והורתה לבחון את תביעת החוב במסגרת הליך חדלות הפירעון. בנוסף, התייחסה השופטת לתביעה אישית נגד המפרק, וציינה כי הדבר דורש אישור של הערכאה השיפוטית הממנה, דבר שלא התקבל במקרה זה. השופט דחה גם את טענת הנתבע בדבר הליך תלוי ועומד, והבהיר כי לטענה ההצהרתית אין בסיס. לבסוף, השופט הביע חוסר שביעות רצון מהתנהלותו של הפרט, וציין כי הם הציגו החלטות שבוטלו כתקדימים תקפים. היחיד חויב לשאת בהוצאות המבקש, וההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים.