ב"ל 35443-02-24

תקציר

ב"ל 35443-02-24, בית הדין האזורי לעבודה ירושלים, פסק דין מיום 11.6.2025 **תקציר פסק הדין:** בית הדין דחה את עתירת התובע להורות על העמדתו בפני ועדה רפואית מדרג ראשון לצורך קביעת נכותו בגין תקופה קודמת (תחולה רטרואקטיבית). עם זאת, בית הדין נעתר לבקשתו החלופית של התובע, על יסוד הסכמת הנתבע (המוסד לביטוח לאומי), והורה על כינוס ועדה רפואית לעררים שתדון בסוגיית התחולה הרטרואקטיבית של הנכות. **ניתוח משפטי:** 1. **סמכות עניינית של בית הדין:** * בית הדין האזורי לעבודה אינו מוסמך לדון ישירות בהשגות על החלטות של ועדה רפואית מדרג ראשון. סמכות זו נתונה לוועדה הרפואית לעררים. * גם כאשר ההשגה נוגעת למועד תחולת הנכות ולא לשיעורה, הסמכות לדון בה נתונה לוועדה לעררים. * אי התייחסות של ועדה רפואית מדרג ראשון לסוגיה מסוימת (כגון תחולה רטרואקטיבית) אינה מהווה "טעות קולמוס" הניתנת לתיקון על ידי בית הדין, אלא מהווה פגם "ערעורי" שיש להעלותו בפני הוועדה לעררים. * התובע היה צריך להגיש ערר על החלטות הוועדות הרפואיות מדרג ראשון (לרבות ההחלטה מיום 23.5.2024 שקבעה נכות יציבה אך לא התייחסה לתחולה הרטרואקטיבית) במסגרת המועדים הקבועים בחוק, ולהעלות במסגרת הערר את טענותיו בעניין התחולה הרטרואקטיבית. 2. **התפתחות ההליך והסכמת הנתבע:** * התובע פנה במקור בבקשה להעמידו בפני ועדה רפואית מדרג ראשון לקביעת תחולה רטרואקטיבית. * לאחר דחיית בקשתו על ידי פקיד התביעות, הגיש התובע את התביעה הנוכחית. * במהלך הדיון המוקדם, הציע בית הדין לתובע לפנות לפקיד התביעות בבקשה לכנס ועדה מדרג ראשון. * לאחר שהתובע עדכן כי הנתבע דחה את בקשתו לכינוס ועדה מדרג ראשון בטענה שהחלטות הוועדות חלוטות, הנתבע הסכים להעמיד את התובע בפני "ועדת ערר בגין האבחון מיום 21.11.2021". * התובע עמד על כך שהעניין יידון בוועדה רפואית מדרג ראשון, וטען כי העברה לוועדת ערר תפגע בזכותו להגשת ערר. 3. **החלטת בית הדין:** * בית הדין קיבל את עמדת הנתבע מבחינת הסמכות העניינית, וקבע כי התביעה להעמדה בפני ועדה רפואית מדרג ראשון דינה להידחות. * עם זאת, בית הדין נעתר לבקשתו החלופית של התובע, על בסיס הסכמת הנתבע, והורה על הבאת עניינו בפני ועדה רפואית לעררים. * הוועדה לעררים תדון בסוגיית התחולה הרטרואקטיבית של הנכות, במסגרת ערר על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון מיום 21.11.2021. * התובע רשאי להגיש את הערר כאמור בתוך 60 יום ממועד קבלת פסק הדין. 4. **חידוש או התקבעות משפטית:** * פסק הדין מדגיש מחדש את ההבחנה החוקית וההלכתית בין סמכותו של בית הדין לעבודה לבין סמכותן של הוועדות הרפואיות (מדרג ראשון ועררים). * הוא מאשש את ההלכה כי אי התייחסות של ועדה רפואית מדרג ראשון לנושא מסוים מהווה עילה לערר בפני הוועדה לעררים, ולא עילה להחזרה לדיון בוועדה מדרג ראשון או עקיפתה. * ההסכמה של הנתבע להעמיד את התובע בפני ועדת עררים, למרות שהתביעה המקורית לא הייתה מופנית לכך (על פי אבחנת בית הדין), מהווה נכונות לפתור את המחלוקת במסלול הנכון, גם אם במעט שונה ממה שנדרש בתחילה. * החלטה על אי חיוב בהוצאות, למרות שהתביעה נדחתה, נובעת מנסיבותיו המיוחדות של התובע ומכך שהסכמת הנתבע באה לידי ביטוי בהמשך ההליך.