ת"א 227/95

תקציר

התובע, מתווך נדל"ן, תבע את הנתבעים על דמי תיווך בקשר לעסקת נדל"ן בפתח תקווה. הנתבעים הכחישו את הטענה, וטענו כי לא נכרת חוזה גישור, וגם אם כן, התובע אינו הצד היעיל בחוזה. בית המשפט מצא כי אמנם לא היה חוזה כתוב, אך התנהלות הצדדים מעידה על קיומו של הסכם תיווך בעל פה. עוד קבע בית המשפט כי מעשיה של התובעת היו הגורם היעיל לכריתת החוזה עם אחד מבעלי הקרקע, אבן עזרא, אך לא עם בעלי הקרקע האחרים, שכן התובעת לא הוכיחה די הצורך את סיבתיותה באותם חוזים. לפיכך, חויבו הנתבעים בתשלום דמי תיווך רק בגין העסקה עם קבוצת אבן עזרא. יתר על כן, לא הייתה כל אחריות אישית לנאשם מס' 1, אשר פעל אך ורק מטעם הנתבע מס' 2. השופטת ביקשה משני הצדדים להגיש מועדים מתאימים לדיון נוסף על דמי התיווך בתוך 15 יום מיום ההחלטה. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 20.1.2000.