בג"צ 3487/03

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לעתירה שהגישו אנשי משטרה, שירות בתי הסוהר ואנשי צבא קבע נגד ההחלטה לשלול או לשלול תעודות שקילות לתארים שהתקבלו מנציגות האוניברסיטה הלטבית. בית המשפט פסק לטובת העותרים, ומצא את ההחלטה פסולה בשל היעדר הליך תקין ובחינה פרטנית. היא קבעה כי הליך קבלת ההחלטות היה לקוי ולא עמד בעקרונות יסוד של המשפט, ולכן אין לשלול את התעודות. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי אין למנוע מהמדינה לערוך בחינות או דיונים פרטניים לכל בוגר כדי להעריך את תוקף התואר שלו. היא השאירה פתוחה את האפשרות למדינה לקיים שימועים כאלה ואף המליצה עליה כדרך פעולה מתאימה. עם זאת, פעולותיה הבאות של המדינה לא יישמו את פסיקת בית המשפט, מה שהוביל לביזיון בית המשפט. המדינה נימקה את השיהוי בכך שהיא פועלת למילוי דרישות פסק הדין. אך הסבר זה לא התקבל על ידי בא כוח העותרים, שעמד על יישום ברור ומיידי של פסק הדין. לאחר חילופי דברים ודיונים נוספים, קבע בית המשפט כי לקח למדינה זמן רב מדי לבצע את פסק הדין הקודם והורה כי בחינת הבקשות להכרה בשקילות תחל לא יאוחר מיום 1.11.2004, כאשר תאריך היעד לסיום הוא 1.3.2005, תוך הדגשה כי חובת המדינה היא לפעול כאילו ההחלטות הפסולות מעולם לא התקבלו. פסקה מקיפה זו מתמצתת את פסק הדין כולו ומדגישה את הצורך של המדינה לדבוק ביישום פסק הדין במועד ולכבד את ההליך השיפוטי.