ו"ע 8881-09-21

תקציר

התיק נסוב סביב הרצח הטרגי של דנה בנט והאם הוא עולה להגדרה "פיגוע איבה" כהגדרתו בחוק הישראלי, ובפרט בסעיפים 1(4) ו-1(5) לחוק הגמול, כדי לקבוע אם המשפחה זכאית לפיצויים. בית המשפט מגיע למסקנה כי הוראות סעיפים אלה אינן חלות במקרה זה. הסיבות לכך כפולות. ראשית, הסעיפים שצוטטו נחקקו לאחר רצח דנה בנט בשנת 2003, ותחולתם אינה רטרואקטיבית. שנית, הרצח אינו מקיים את התנאים המפורטים בסעיפים האמורים. באשר למניע, בית המשפט קובע כי המטרה העיקרית של התקיפה לא התבססה על מוצאו הלאומי-אתני של הקורבן. התוקף, פרחאן, הונע על ידי אישיותו הסאדו-מזוכיסטית ותאוות הרצח, והתמקד בנשים שהתלבשו או התנהגו באופן שנראה לו לא צנוע. בית המשפט רואה את המניע הלאומני, אם קיים, כשולי ומשני. בנוסף, אין ראיות הקושרות את הפיגוע לסכסוך הישראלי-ערבי או מצביעות על כך שהוא בוצע על ידי ארגון טרור כהגדרתו בחוק. הערעור, למרבה הצער, נדחה, כלומר המשפחה לא תקבל את הפיצוי שביקשה. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים, כאשר בית המשפט מביע אמפתיה למשפחתה של דנה בנט.