תפ"מ 18820-04-25

תקציר

**ניתוח משפטי של פסק הדין בתיק תפ"מ 18820-04-25 רז נ' פרץ ואח'** **מבוא** החלטה זו של בית משפט השלום בטבריה, בפני כבוד השופטת, סגנית הנשיא אפרת הלר, עוסקת בבקשת נתבע לביטול פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה. הנתבע, אשר שכר דירה מהתובע, טען כי אי הגשת כתב ההגנה במועד נבעה משירות מילואים פעיל. בית המשפט נדרש לבחון האם קיימות עילות לביטול פסק הדין, הן מתוך חובת הצדק והן לפי שיקול דעת בית המשפט, תוך איזון בין זכויות הצדדים. **העובדות המרכזיות** * **מהות התביעה:** תביעה לפינוי מושכר. * **מועד הגשת התביעה:** 7.4.25. * **המצאת כתב התביעה וההחלטה:** הומצאו לנתבע ביום 9.4.25. * **מועד הגשת כתב הגנה:** נקבע ל-30 יום ממועד ההמצאה, היינו עד 18.5.25. * **מועד הדיון הראשון:** נקבע ל-28.5.25. * **בקשה ראשונה לדחיית דיון:** נתקבלה עקב שירות מילואים, והדיון נדחה ל-10.6.25. * **מתן פסק דין בהעדר הגנה:** ב-10.6.25, עקב אי הגשת כתב הגנה. * **בקשה לביטול פסק דין:** הוגשה ב-23.6.25. * **טענת הנתבע לאי הגשת כתב הגנה:** שירות מילואים פעיל (מעל 200 ימים מאז "חרבות ברזל", שוחרר ב-5.6.25, גויס שוב ב-13.6.25). כתב ההגנה הוגש בפועל ב-11.6.25. * **טענת הנתבע לסיכויי הגנה:** אין לו חוב דמי שכירות, הוא שילם עד דצמבר 2025, והתובע מבקש לפנותו עקב סירובו להעלות את דמי השכירות. * **טענות התובע:** הנתבע קיבל את כתב התביעה במועד, לא הגיש כתב הגנה, לא הוכיח שהיה במילואים במועד הרלוונטי להגשת כתב הגנה. תקופת השכירות הסתיימה ב-31.3.25 לפי התוספת להסכם השכירות מ-5.4.24. טענותיו הכספיות של הנתבע אינן רלוונטיות להליך פינוי. **ניתוח משפטי** 1. **עילות לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה:** בית המשפט סוקר את הכלל המשפטי לפיו פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: * **חובת הצדק:** מקום שמתברר כי נפל פגם מהותי בהליך מתן פסק הדין (לדוגמה, אי המצאה כדין של כתבי הטענות או הזמנה לדיון). * **שיקול דעת בית המשפט:** במקרים אלו, לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב. על בית המשפט לבחון את סיבת המחדל, את סיכויי ההגנה של המבקש, והאם ביטול פסק הדין יועיל למבקש. עיקר המשקל נוטה לשאלת סיכויי ההצלחה של המבקש. 2. **יישום הדין על המקרה:** * **עילת חובת הצדק (פסקה 29):** בית המשפט קובע כי לא עומדת לנתבע עילה לביטול פסק הדין מכוח חובת הצדק. זאת מכיוון שהנתבע קיבל את כתב התביעה במועד (9.4.25), והיה עליו להגיש כתב הגנה עד 18.5.25. טענת שירות המילואים לא תומכת בעילה זו, שכן: * הנתבע לא הגיש בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה בטענת מילואים. * על פי אישור המילואים שצורף, הנתבע לא שהה במילואים בתקופה שבין המצאת כתב התביעה (9.4.25) ועד 4.5.25, כך שהייתה לו תקופה מספקת להגשת כתב הגנה. * **עילת שיקול דעת בית המשפט וסיכויי הגנה (פסקה 30):** בית המשפט דוחה גם את הבקשה לפי שיקול דעת, משום שאינו מקבל את טענות הנתבע בדבר סיכויי הגנה המצדיקים ביטול פסק הדין. הנימוקים לכך הם: * **סיום תקופת השכירות:** ההסכם המקורי הוארך מספר פעמים, כאשר התוספת האחרונה מיום 5.4.24 קבעה במפורש כי תקופת השכירות הסתיימה ביום 31.3.25 (פסקה 31). * **היעדר טענה להארכה בעבר:** למרות פניות התובע לפינוי הדירה לאחר תום החוזה, הנתבע מעולם לא טען שהשכירות הוארכה מכוח תשלומים שביצע (פסקה 32). * **מהות התשלומים:** הטענה בדבר תשלום דמי שכירות עד לדצמבר 2025 נדחית. בית המשפט קובע כי, בהתבסס על רישומי התובע (נספח ט' לבקשת הנתבע) ועל עדותו, התשלומים שבוצעו הינם בגין חוב עבר, חובות צריכת מים וחשמל, ולא בגין דמי שכירות עתידיים המאריכים את תקופת השכירות (פסקה 35-36). התובע אף העיד כי הנתבע חב לו דמי שכירות נוספים. * **טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב:** הטענה בדבר הארכת תקופת השכירות עקב תשלומים עתידיים היא למעשה טענת בעל פה כנגד מסמך בכתב (הסכם השכירות ותוספתו), הקובע במפורש את סיום תקופת השכירות (פסקה 33). * **הליך מתאים לבירור טענות כספיות:** גם אם היו לנתבע טענות כספיות הנוגעות לתשלומים מעבר לתקופה החוזית, מקומן להתברר במסגרת תביעה כספית נפרדת, ולא במסגרת הליך פינוי מושכר (פסקה 34). * **התנהלות הנתבע:** התכתבות בין הצדדים מיום 9.2.25 (נספח 4 לתגובת התובע) מראה שהתובע הודיע על סיום החוזה, והנתבע הסכים לפינוי, כולל "החדר שבניתי מכספי" (פסקה 38). התנהלות זו מחזקת את המסקנה שהנתבע מבקש לדחות את הקץ ללא עילה (פסקה 40). 3. **החידוש המשפטי/ההדגשים בפסק הדין:** * **פרשנות סעיף 17 לחוק המקרקעין (הוראת שעה) ותקנותיו:** אף שסעיף זה (המקנה זכויות לשוכרים בשירות מילואים) אינו מוזכר במפורש, בית המשפט דן בטענת שירות המילואים כבסיס לבקשת ביטול. ההחלטה מדגישה כי טענה זו אינה מקנה "רישיון אוטומטי" לפטור מחובות פרוצדורליים, ובמיוחד כאשר לא הוגשה בקשה פורמלית להארכת מועד, וכאשר ניתן להוכיח כי הנתבע לא היה במילואים במועד הקריטי להגשת כתב ההגנה. * **הבחנה בין הליכי פינוי להליכים כספיים:** בית המשפט מדגיש כי הליך של פינוי מושכר מתמקד בשאלת הזכות להחזיק בנכס. טענות כספיות, אף אם הן קשורות לחוזה השכירות, מקומן להתברר בהליך נפרד, ואינן מהוות בהכרח הגנה אוטומטית מפני פינוי, במיוחד כאשר בסיס הפינוי הוא סיום תקופת השכירות החוזית. * **כפיפות לכתב:** פסק הדין מחזק את העיקרון כי טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב, ובפרט הסכם שכירות חתום, אינן יכולות לגבור על הוראותיו המפורשות של המסמך, כמו מועד סיום השכירות. * **החשיבות של התנהלות עקבית:** בית המשפט מתייחס לעובדה שהנתבע לא העלה טענות להארכת השכירות במשך תקופה ארוכה, למרות פניות התובע, מה שמחליש את טענותיו הנוכחיות. **מסקנה** בית המשפט דחה את בקשת הנתבע לביטול פסק הדין, והותיר את פסק הדין בהעדר הגנה על כנו. ההחלטה מבוססת על ממצאים עובדתיים ברורים לגבי מועדי המצאת כתבי הטענות, הגשת כתב ההגנה, וכן על פרשנות ברורה של הסכם השכירות וסיום תקופתו. הנתבע לא הרים את הנטל להוכיח קיומה של עילה לביטול פסק הדין, הן מבחינת כשל פרוצדורלי (עילת חובת הצדק) והן מבחינת סיכויי הגנה ממשיים. כמו כן, נפסקו לטובת התובע הוצאות בסך 4,000 ₪.