ת"א 50260-05-18

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב בעלות משותפת בנכס מסחרי הנמצא בתחומי שוק פשפשים בתל אביב-יפו. הנכס, הכולל בניין בן שתי קומות ובו 16 יחידות מסחר, נמצא בבעלות משותפת של רשות הפיתוח, המחזיקה בחלקה 19/24, והתובעים, אשר ירשו מאליעזר קפואה המנוח נתח של 5/24. הנתבעים, משה ושלמה זהר שבתאי, שכרו את אחת היחידות המסחריות מרשות הפיתוח בשנת 1960 ובהמשך הפכו לדיירים מוגנים. בשנת 2007 החליפו הנתבעים את זכות הדיירות המוגנת שלהם בזכות עתידית להירשם כבעלים של אחזקה 19/24 בחנות. עם זאת, להסכם המכר היו שלושה תנאים, לרבות הסכמת הבעלים הפרטיים (מר קפואה או יורשיו). הנושא המרכזי הוא התקופה בה החזיקו הנתבעים בחנות ובכך היו חייבים לתובעים את חלקם בפירות (דמי השכירות) מהנכס, כמתחייב בסעיף 35 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. התובעים ביקשו דמי שכירות מפברואר 2010 ואילך, אך הנתבעים טענו כי הפסיקו להחזיק בנכס בסביבות השנים 2008-2010. בית המשפט מצא כי החזקת הנתבעים הסתיימה ביום 1.5.2012, על בסיס הסכם מכר מיום 17.4.2013, בו הועברה החנות לצד שלישי, מר דוד ביטון. בית המשפט הורה לנאשמים למסור חשבונות לתקופה שבין 27 בפברואר 2010 ל-30 באפריל 2012. שמאי מומחה העריך את דמי השימוש הראויים בנכס בתקופה זו בכ-8,000 שקל לחודש, אותם הפחית בית המשפט ב-10% לחישוב הוצאות התחזוקה, וכתוצאה מכך חויב בתשלום חודשי של 7,200 שקל. מאחר והתובעים הם הבעלים של 5/24 מהנכס, הם זכאים ל-5/24 משכר טרחה זה, בסך כולל של 39,000 ₪ לכל התקופה. מבחינת הוצאות, חויבו הנתבעים לשלם 51,741 ₪ עבור עילת התביעה (כולל הפרשי הצמדה וריבית), 21,493 ₪ עבור הוצאות משפט, 1,500 ₪ עבור הופעתו של התובע מס' 2 במשך שלושה דיונים, ו-10,900 ₪ עבור שכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 84,134 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. בנוסף, על התובעים לשלם תוספת של 44,000 ₪ בגין הערכת חסר של שווי תביעתם הכספית. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 27.5.2023.