ת"א 12345/06

תקציר

הנתבעים טענו כי חתימותיהם על שטר הערבות זויפו, אולם בית המשפט מצא את טענתם מעורפלת, סותרת וחסרת אמינות. עוד טענו הנתבעים כי נדרשו לחתום על מסמכי הערבות מבלי שניתנה להם הזדמנות לקרוא אותם, אך השופט מצא כי טענה זו אינה נתמכת וסותרת את חומר הראיות. הנתבעים הוסיפו וטענו כי הם "ערבים מוגנים" על פי החוק, אך בית המשפט פירש את הסכם ההלוואה כהלוואה בודדת העולה על הסף הסטטוטורי, ולא כמספר הלוואות נפרדות, ולכן הנתבעים אינם זכאים להגנה. נמצא כי הבנק הפר את חובתו להודיע לנתבעים על אי פירעון ההלוואה על ידי החייב העיקרי במועד, אולם הנתבעים לא הוכיחו כי היו פועלים להקטנת נזקיהם לו קיבלו הודעה. לפיכך, ההפרה לא פטרה אותם מהערבות שלהם. עם זאת, השופט קבע כי שיעור הריבית שנגבה על ההלוואה באיחור חרג מהשיעור המרבי המותר בחוק. מאחר שסכום התביעה כלל הן ריבית קרן והן ריבית שלא כדין, הורה השופט לתובע להגיש פירוט של הסכומים, וקבע כי על הנתבעים לשלם רק את סכום הקרן ואת הריבית המותרת על פי חוק. השופטת סיימה את דבריה בהבעת צער על העיכוב במתן פסק הדין וציינה כי הוצאות ושכר טרחת עורכי דין ייקבעו בפסק דין סופי.