ע"א 258/95
פסק-דין מחוזי תל-אביב-יפו
תקציר
המערערים נדרשו לפנות את דירתם אך נפסק להם פיצוי כספי על ידי בית המשפט, אשר ביטל את צו הפינוי. בפסק הדין הוצאו גם צווי מניעה האוסרים עליהם לקיים כל פעילות עסקית בנכס המושכר ולהחנות כלי רכב בקרקע. בית המשפט קבע כי השימוש שעשו המערערים בדירה שלא למגורים לא הפר את תנאי השכירות שכן לא מדובר במגורים בלבד. בנוסף, דחה בית המשפט את תביעת הפינוי בגין אי תשלום הפרשי דמי שכירות, בקובעו כי אי תשלום הפרשים אלה אינו מצדיק פינוי לפי חוק הגנת הדייר. במקום זאת, יכלו המשיבים להגיש תביעה כספית בלבד. עם זאת, בית המשפט אישר את צו המניעה על שימוש בנכס למטרות עסקיות וחנייה, והגביל אותו לשימוש המגורים שהוסכם. המערערים לא היו שבעי רצון מפסק הדין וערערו, מה שהוביל לפסק דין זה. הערעור התקבל באופן חלקי, כאשר צו הפינוי בוטל ונפסק פיצוי כספי. צו המניעה שונה כך שיאפשר שימוש עסקי במסגרת הפרמטרים המקוריים. בית המשפט הביע מורת רוח מהתנהלות המערערים והורה להם לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
חקיקה מקושרת
ע"א 258/95 אריה ויסמן נ' יששכר פרלמוטר, מחוזי (9.9.1996)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.