תלה"מ 63274-06-20

תקציר

לאחר גירושין, האב והאם חתמו על הסכם פרידה. בהמשך הגישו שני ההורים עתירות לשינוי ההסכם בשל שינויי נסיבות. השינויים העיקריים נגעו לתשלומי מזונות ולמשך השהות של שני הקטינים. האב טען כי מצבו הכלכלי הורע ואילו מצבה של האם השתפר. האם, לעומת זאת, ביקשה להגדיל את סכום המזונות ולחייב את האב בהוצאות המזונות. בית המשפט מצא כי חל שינוי נסיבות מאז חתימת ההסכם, המצדיק בחינה מחדש של תשלומי המזונות. המחקר בחן את יכולותיהם הפיננסיות של שני ההורים, לרבות הכנסותיהם, הוצאותיהם ונכסיהם. הכנסתה הפנויה של האם נקבעה על 5,700 שקל לחודש, ואילו זו של האב נקבעה על 15,000 שקל. בית המשפט שקל גם את זמני השהות של הקטינים עם כל אחד מהוריהם ואת צרכיהם, לרבות אלה התלויים ובלתי תלויים בשהות. בתקופה שבין תביעת האב ביוני 2020 ועד יוני 2023, בית המשפט הורה לאב לשלם לאם 800 שקל לחודש עבור שני הקטינים, שכיסו הן את צרכי השהות והן את הצרכים העצמאיים. סכום זה חושב לכיסוי התקופה עד לפסק הדין על משך השהייה. באשר לחיוב הנוכחי, חויבה האם לשלם לאב 570 ₪ לחודש עבור כל קטין, בסך כולל של 1,140 ₪, בהתחשב בפערי ההכנסות בין ההורים. בית המשפט פסק גם על חלוקת הוצאות נוספות, כגון הוצאות רפואיות וחינוכיות, והצמיד את תשלומי המזונות למדד המחירים לצרכן. פסקי הדין בעניין מזונות והוצאות נוספות הוחלו מיוני 2020 ואילך. כמו כן, בית המשפט החליט כי כל הורה יישא בהוצאותיו המשפטיות, וקצבת הילדים מהמוסד לביטוח לאומי תשולם לאב החל מיולי 2023. פסק הדין הותר לפרסום ללא פרטים מזהים.