ת"פ 28759-05-15

תקציר

הכרעת הדין מקבלת את עתירת נאשם 4 לגילוי ראיות בנוגע לקטע וידאו חזותי בן 30 שניות מיום 8.6.2015. תיעוד זה, עליו ביקשה התביעה להגן באמצעות תעודת סודיות, מתעד שיחה בין גורמי אכיפת החוק בחדר חקירות לצד הנאשם. הפרקליטות טענה כי מדובר בדיון פנימי שאינו קשור לחקירה וזכאי לחיסיון. עם זאת, בית המשפט מצא כי תוכן השיחה לא חשף מידע רגיש כלשהו ואינו מצדיק חיסיון לפי פקודת הראיות. בית המשפט קבע כי ניסיונה של התביעה להגדיר את החומר המצולם כראיה חסויה אינו ראוי, שכן הוא מונע מהנאשם גישה לחומר באמצעות הליכי גילוי סטנדרטיים לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. במקום זאת, נאלץ הנאשם להגיש עתירה לגילוי ראיות, שבית המשפט נעתר לה כעת. החלטה זו מדגישה כי יש להתייחס לדיונים פנימיים בין תובעים לחוקרים, המתועדים בחדרי חקירות, כאל חומר חקירה נגיש להגנה, במיוחד כאשר אין בהם מידע רגיש. פסק הדין מדגיש את ההליכים המתאימים לניהול מידע סודי כזה ומאשר את זכותו של הנאשם לגישה לחומרי חקירה, תוך הבטחת משפט הוגן.