ער"מ 53422-11-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור בשל אי הגשתו על ידי המערער בתוך המועד האחרון של 30 יום, כאמור בתקנה 73. המערערים טענו כי טעותם בהכללת ראש השנה ויום כיפור במניין הימים היוותה "טעם מיוחד" להארכת המועד, אך השופטים קבעו כי מדובר בטעות שניתן היה לגלותה, ולכן אינה מצדיקה הארכה. יתר על כן, השופטים הסכימו עם החלטת הרשם כי הבקשה להארכה אינה ראויה להתקבל, שכן אין בה תצהיר התומך בטענות העובדתיות שהוצגו, וזו דרישה לבקשות מסוג זה. עוד ציינו השופטים כי סיכויי הצלחתו של המערער בערעור היו מזעריים, שכן החלטת בית המשפט המחוזי הייתה מנומקת היטב והתבססה על קביעות עובדתיות שבדרך כלל אינן מופרעות בערעור. משכך, נדחה הערעור, והמערער חויב בהוצאות המשיבים, בסך 4,000 ₪, בתוך 30 יום.