ת"א 2481/82

תקציר

התובע, עובד הנתבעים 1 עד 3, נפגע בתאונה בעת צביעת עמודי חשמל. הנתבעים ביצעו את עבודות הצביעה עבור הנתבעת 4, חברת החשמל, על פי חוזה. בית הדין מצא כי המעסיקים לא סיפקו לתובע הנחיות ברורות ופיקוח הולם, וחברת החשמל לא נקטה אמצעי בטיחות מספקים. שני הצדדים נמצאו רשלנים. על המעסיקים הוטלו 75% אחריות, ועל חברת החשמל 25%. התובע תבע גם את חברת הביטוח של המעסיקים, שטענה כי היא אינה אחראית משום שהתובע היה קטין ופרטי העסקתו לא צוינו במדויק בפוליסה. עם זאת, בית המשפט קבע כי חברת הביטוח אינה יכולה להתחמק מחובותיה בהתבסס על הנסיבות הספציפיות ותנאי הפוליסה. נמצא כי התובע לא היה חניך כהגדרתו בחוק וכי העסקתו לא הפרה את חוקי עבודת הנוער. בנוסף, חברת הביטוח לא הצליחה להוכיח כי אמצעי הזהירות של המעסיקים חרגו באופן משמעותי מרמת הזהירות הראויה או כי פעלו בפזיזות. באשר לסעיפי השיפוי בחוזה, פירש אותם בית המשפט כמשחררים את חברת החשמל מאחריות רק לפעולות שנעשו על ידי הקבלנים ולא לפעולות עצמאיות או רשלנות של חברת החשמל. בעקבות זאת נדחתה תביעת חברת החשמל נגד המעסיקים לשיפוי. סך הפיצויים שנפסקו לתובע הסתכם ב-491,315 ₪, מהם נוכו קצבאות המוסד לביטוח לאומי, כך שהסכום הסופי עמד על 229,865 ₪. המעסיקים וחברת החשמל חויבו לשלם סכום זה, כאשר חברת הביטוח של המעסיקים פיצתה את המעסיקים כצד שלישי.