ע"א 76/81

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על יסוד העיקרון כי בית המשפט תמיד ישמור על סמכותו להעניק לבעלי דין סעד מן היושר, וכי בעלי דין אינם יכולים להתנות את סמכותו של בית המשפט להעניק סעד כזה. ההסכם הנדון, אשר לכאורה שלל מהמשיבים את היכולת לבקש סעד מן היושר, נחתם על ידי שני הצדדים ואושר על ידי בית המשפט. עם זאת, השופטים מסכימים כי הסכם זה, לרבות הסעיף המגביל את אחריות המשיבים, אינו תקף ובית המשפט אינו מחויב לו. ההסכם אמנם נרשם בפסק דין, אך הוא לא הגביל את יכולתו של המערער לבקש צדק, ולכן הוא אינו נחשב לחלק מפסק הדין עצמו. פסק הדין רק תיעד את ההסכמה שהושגה בין הצדדים. יתר על כן, השופטים מדגישים כי תנאי המונע מבית המשפט לעשות צדק אינו אינטרס ציבורי. שופט אחד הביע חשש מהטעיה אפשרית של המערערת, וטען כי היה על בית המשפט להבהיר את מגבלות ההסכם. עם זאת, דעת הרוב הגיעה למסקנה כי חוסר תוקפו של ההסכם ניכר על פניו וכי היה על המערערת לנקוט משנה זהירות. בסופו של דבר, הערעור נדחה, ובית המשפט אינו מטיל הוצאות משפט על המערער.