רמ"ש 15133-03-22

תקציר

השופט החליט לדחות את הערעור שהובא בפניהם. ראשית, נדחו השגותיו של המבקש על מספר החלטות שניתנו על ידי בית משפט קמא, שכן החלטות אלה ניתנו חודשים לפני החלטת הערעור והיה מקום להתלונן עליהן באותה עת. שנית, טען המבקש כי המשיב לא הוכיח את הטענות בדבר קשרי משפחה. השופט הסכים עם הערכתו של בית משפט קמא את הראיות והעדויות, אשר מצא כי המשיב עמד ברף הנדרש להוכחת סיכוי סביר לטענות. השופט הדגיש כי אין זה מתפקידה של ערכאת ערעור להתערב בממצאי מהימנות או בבירורי עובדות, שהם תפקידיה של הערכאה הפרוצדורלית. השופט קיבל גם את העמדה המשפטית לפיה נדרש רף הוכחה נמוך יותר כדי לבסס סיכוי סביר לאמיתות הטענות, וכי יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו. גם אם המשיב היה תומך את טענותיו בראיות כוזבות, כפי שנטען על ידי המבקש, השופט מצא כי עדיין קיימות עדויות מספיקות שנשמעו בבית משפט קמא כדי להצדיק את שליחת הצדדים לבדיקה לצורך קביעת קיומם של קשרי משפחה. לבסוף, הסכימה השופטת עם קביעתו של בית משפט קמא כי בדיקה גנטית היא לטובת הקטין. טענות המבקש, שניסו להטיל ספק בטענות המשיב, לא היו משכנעות, והשופט מצא כי המשיב אינו זר למבקש. לפיכך, הערעור נדחה, והמבקש חויב בהוצאות המשיב. השופט התיר גם את פרסום פסק הדין, תוך מחיקת פרטים אישיים.