ת"א 21065-11-12

תקציר

התובעת, חברה בבעלות אישה בשם עשת, תבעה את הנתבעת, משרד הביטחון, לתשלום עבור עבודות שבוצעו. העבודה המדוברת כללה עדכון הספרות הטכנית הדרושה כדי להבטיח את שלמותם ותחזוקתם של מטוסי הקרב של המדינה. לטענת התובעת, רוב העבודה נעשתה בעל פה ובאופן בלתי פורמלי לבקשת חיל האוויר, על מנת לעקוף את הליכי המכרז הפורמליים, והמשרד לא שילם לה עבורה. השופט מצא כי גרסת התובע לאירועים אינה אמינה וסותרת את עדויותיהם של נציגי משרד הביטחון וחברה שלישית, אושרת, שזכתה במכרז הרשמי לחלק מהעבודות המדוברות. השופטת ציינה כי עניינה של התובעת הסתמך במידה רבה על עדותו של בעלה של עשת, נווה, שעדותו אינה עקבית וסותרת עדויות ומסמכים אחרים. כך למשל, נוה טען כי המשרד הסכים לשלם לאשתו באופן לא רשמי באמצעות אושרת, אך השופט לא מצא כל ראיה לכך ואושרת הכחישה כי קיים הסכם כזה. יתר על כן, חלק מעדותו של נווה סותרת את דבריו הקודמים שנאמרו בהליך משפטי אחר. עוד מצאה השופטת כי העבודה עבורה ביקשה התובעת תשלום נעשתה ברובה כחלק מתפקיד התמיכה הטכנית הפורמלי אליו נשכרה נוה, עבורו כבר שולם לתובע. ככלל, השופטת הגיעה למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה ולא סיפקה ראיות מספיקות לתמיכה בטענתה. לפיכך, התביעה נדחתה. עם זאת, השופט בחר שלא לפסוק הוצאות לנאשם משום שחלק מהתנהלות המשרד, אף שלא הייתה פלילית, הייתה פסולה ותרמה למורכבות הפרוצדורלית של התיק. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו ולשלם לאושרת, הצד השלישי, שכר טרחת עורך דין בסך 135 אלף שקל.