ת"פ 21717-06-22

תקציר

הנאשמת הורשעה בעבירות מרמה כלפי שתי קשישות, וכן בעבירות הקשורות להעלמת הכנסותיה והיקף רכושה במסגרת הליכי פשיטת הרגל. בית המשפט שקל את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, אשר התווה את טווח הענישה המוצע. התביעה ביקשה עונש של ארבע שנות מאסר, ואילו ההגנה ביקשה צו עבודות שירות. השופט הכיר בערכים המוגנים בהם פגע הנאשם, ובהם זכויות הקניין של הפרט, הביטחון האישי, חופש הרצון וטוהר המידות של מערכת המשפט. מעשי המרמה שבוצעו בשתי הנשים כללו ניצול פגיעותן ואמונן, כאשר הנאשמת משכה כספים מחשבונות הבנק שלהן והשתמשה בכרטיסי האשראי שלהן לתועלתה האישית. הסכום שהושג במרמה הסתכם ב-855,841 שקל. הנאשמת גם ביצעה פעולות מתוחכמות ומחושבות להעלמת הכנסותיה ורכושה במסגרת תיק פשיטת הרגל, לרבות שימוש בחשבונות הבנק של ילדיה ורישום רכוש על שם בתה. בקביעת העונש בחן בית המשפט את נסיבותיה האישיות של הנאשמת, בהתחשב בבעיותיה הרפואיות המורכבות, היעדר עבר פלילי ומצבה הנפשי. באופן משמעותי, השופטת שקלה את השפעת היעדרותה של הנאשמת על בנה הפגיע, דניאל, בעל צרכים מיוחדים ותלוי בה לשלומו הפיזי והנפשי. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל, עם שלוש שנות מאסר על תנאי ותקופת המאסר השנייה בת תשעה חודשים. השופט גם הטיל קנס של 20 אלף שקל והורה על פיצוי כספי של 30 אלף שקל שישולם לאחד הקורבנות. גזר הדין כלל גם דחיית תקופת המאסר כדי לאפשר לנאשמת להסדיר את הטיפול בבנה. לנאשם זכות ערעור תוך 45 יום מיום מתן פסק הדין.