ע"ר 26031-05-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים שבו: **פסק דין – ע"ר 26031-05-25 אלישקוב נ' א.ר.א.ב. בונוס בע"מ** **בית משפט השלום בראשון לציון** **כבוד השופטת דר להב** **הקדמה** פסק הדין עוסק בערעור שהוגש על ארבע החלטות של רשמי הוצאה לפועל בשני תיקים שונים. הערעור נדחה, תוך שבית המשפט מבסס את החלטתו על מספר טעמים מרכזיים, הנגזרים מההיסטוריה המשפטית הענפה של הצדדים, אופי טענות המערער, והחלטות הרשמים. **רקע עובדתי והיסטוריה משפטית** 1. **היסטוריה משפטית ארוכה:** פסק הדין מדגיש את ההיסטוריה המשפטית המורכבת והממושכת בין הצדדים. סעיף 1 לפסק הדין מפרט סדרת התדיינויות משפטיות, הסכמי פשרה, פסקי דין וערעורים, שהחלו בשנת 2014. הדבר ממחיש את העקרון של **מעשה בית דין (Res Judicata)**, לפיו נושא שכבר נדון והוכרע על ידי בית משפט מוסמך, אינו יכול להידון מחדש. מערכת המשפט שואפת לסופיות הדיון ולאפשר יציבות וידיעה שיפוטית. 2. **הסכמי פשרה שקיבלו תוקף של פסק דין:** הצדדים הגיעו למספר הסכמי פשרה שקיבלו תוקף של פסק דין (סעיפים 1.2, 1.3). משמעות הדבר היא שהסכמות אלו הפכו מחייבות בדיוק כמו פסק דין שניתן לאחר הליך הוכחות מלא. הטענה כי ההסכמים פגומים או שיש לבטלם, נדונה ונפרכת שוב ושוב בערכאות השונות, כולל בית המשפט העליון. 3. **ניסיונות חוזרים ונשנים לתקיפת פסקי דין:** המערער ניסה שוב ושוב לתקוף את פסקי הדין שאישרו את הסכמי הפשרה, בין אם באמצעות בקשות לביטול פסק הדין במסגרת הליכים קיימים, ובין אם באמצעות תביעות חדשות. בית המשפט המחוזי אף סילק על הסף תביעות נוספות של המערער, תוך קביעה כי קם **השתק עילה (Estoppel by Cause of Action)**. **ההחלטות שנגדן הוגש הערעור** 1. **החלטות רשם ההוצאה לפועל אסף אבני:** * **החלטה בטענת "פרעתי":** הרשם קבע כי נטל ההוכחה להוכיח פירעון החוב מוטל על החייב (המערער). כמו כן, הרשם הדגיש את המגבלה המהותית של טענת "פרעתי", אשר אינה מאפשרת העלאת טענות שעילתן קודמת למתן פסק הדין (למשל, טענות בדבר פגמים בהסכם ההלוואה, זיוף, הטעיה), אלא מוגבלת לטענות עובדתיות ומשפטיות שהתגבשו **לאחר** מתן פסק הדין. המערער מושתק מלהעלות טענות לגבי חוקיות החוב והריביות, שכן הוא הודה בהם במסגרת הפסיקתא. * **החלטה בבקשה לעיון מחדש:** הרשם קבע כי אין עילה לעיון מחדש, וכי הדרך לתקיפת החלטה זו היא באמצעות הגשת ערעור. זוהי קביעה עקרונית בדבר סדרי הדין. 2. **החלטות רשם ההוצאה לפועל אוהד אשר:** * **החלטות לגבי אופן הצגת טענות:** הרשם העיר למערער על אופן הצגת טענותיו, אשר כללו ציטוטים מפסקי דין ו"סיסמאות", במקום הצגת טיעונים ענייניים וברורים. * **החלטה בנוגע להעברת תלונה:** הרשם הפנה את המערער לדרכים הפרוצדורליות הנכונות להגשת תלונות על התנהלות רשמי הוצאה לפועל (פנייה לאחראי על תלונות) או לערעור על החלטות שגויות. **עיקרי הערעור** 1. **טענות עקרוניות של חתירה לצדק:** המערער טוען לחובתו של כל רשם או שופט לחתור לעשיית צדק ולחקור את האמת באופן אקטיבי. 2. **טענות בדבר פגמים מהותיים:** המערער מעלה טענות חמורות בדבר הפרת חוק, ניצול מצוקה, פערי כוחות, והתנהלות פסולה של הזוכה (המשיבה). הוא טוען שקרן חוב של כ-3.7 מיליון ש"ח תפחה לכ-34 מיליון ש"ח. 3. **טענות פרוצדורליות והתנהלותיות:** * פתיחת שלושה תיקי הוצאה לפועל בגין חוב אחד. * הסתרה לכאורה של תשלומים, הצגת מסמכים מזויפים, ייפויי כוח חסרים, חוזים בלתי חוקיים ומשכונות פסולים. * התנהלות כונס הנכסים (ב"כ הזוכה). * אי-בדיקת טענות המערער לגופן על ידי הרשמים. * אי-בדיקת חוקיות ההלוואה והמסמכים. * התעלמות מפערי כוחות בין הצדדים (מערער בלתי מיוצג לעומת משיבה מיוצגת). **תגובת המשיבה** 1. **"תובע סדרתי" וניצול לרעה של זכות הגישה:** המשיבה טוענת כי המערער הוא "תובע סדרתי" המבקש להתיש את המערכת המשפטית ואותה, באמצעות הגשת תביעות חוזרות ונשנות בחוסר תום לב. 2. **התייחסות לגופו של עניין:** * הבקשה בטענת "פרעתי" אינה טענה כאמור, אלא האשמה כללית. * כל הטענות נדונו והוכרעו בעבר. * הרשם צדק בקבעו כי המערער לא עמד בנטל ההוכחה. * המערער מושתק מלהעלות טענות שעילתן קודמת לפסק הדין. * כל התשלומים שנגבו הובאו בחשבון והקטינו את החוב. 3. **החלטות רשם אשר:** המשיבה טוענת כי הבקשות הרלוונטיות לא צורפו לערעור, ולא ברור כיצד הוגשו. **דיון והכרעה – עקרונות משפטיים עיקריים** 1. **עקרון סופיות הדיון ומעשה בית דין:** בית המשפט מדגיש כי טענות המערער בנוגע למקור החוב וגובהו, הוכרעו בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. הטענה כי הסכמים אלו פגומים נדונה ונפרכה בערכאות שונות, כולל בית המשפט העליון. זהו ביטוי מובהק לעקרון **מעשה בית דין** ול **השתק פלוגתא (Collateral Estoppel)**, אשר מונעים העלאת טענות שכבר הוכרעו. 2. **הגבלת טענת "פרעתי":** בית המשפט מאמץ את קביעת הרשם כי טענת "פרעתי" מוגבלת לטענות עובדתיות ומשפטיות שגובשו **לאחר** מתן פסק הדין. היא אינה כלי לתקיפת תוקפו של פסק הדין או טענות שהיה מקום להעלות במסגרת ההליך המשפטי המקורי. הדבר מגן על יציבות פסקי הדין ומונע שימוש בהליכי הוצאה לפועל כדי לנהל מחדש הליכים שהסתיימו. 3. **נטל ההוכחה:** בית המשפט מאשר את קביעת הרשם כי נטל ההוכחה להוכיח כי שולם החוב (כולו או חלקו) מוטל על החייב. המערער לא עמד בנטל זה. 4. **העלאת טענות חמורות כ"כותרת" ללא פירוט:** בית המשפט מציין כי אף על פי שהמערער אינו מיוצג, עליו לפרט את טענותיו באופן שמאפשר דיון מהותי בהן. העלאת טענות בדבר זיוף, הטעיה, וניגוד עניינים כ"ססמאות" בלבד, ללא פירוט מינימאלי, אינה מאפשרת לבית המשפט (או לרשם) לבחון אותן לגופן. הדבר פוגע בעקרון **ההליך הוגן**. 5. **הצדק פרוצדורלי ובחירת דרך דיונית נכונה:** בית המשפט מאשר את קביעת רשם ההוצאה לפועל אשר, כי כאשר לבעל דין תלונה על התנהלות רשם, או שהוא סבור שהרשם שגה בהחלטתו, עליו לפנות לדרכים הפרוצדורליות הנכונות – הגשת תלונה לאחראי, או הגשת ערעור/בקשת רשות ערעור לבית המשפט המוסמך. פנייה בדרכים אחרות, כגון בקשה לעיון חוזר או הצגת טענות שאינן קונקרטיות, אינה מקובלת. 6. **תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט:** למרות שלא נאמר מפורשות, ההדגשה של ההיסטוריה המשפטית הארוכה, ריבוי ההליכים, והטענה של המשיבה בדבר "תובע סדרתי", מרמזים על שיקולים הנוגעים לתום לב ולחשש מפני **שימוש לרעה בהליכי משפט**. מערכת המשפט אינה כלי להתעמרות או לניגוח של צדדים, גם אם המערער סבור כי נפגע. **חידושים משפטיים או דגשים מיוחדים** * **החלת עקרונות מעשה בית דין והשתק פלוגתא באופן רחב:** פסק הדין ממחיש כיצד עקרונות אלו חלים לא רק על תביעות חדשות, אלא גם על טענות המועלות במסגרת הליכי הוצאה לפועל, כאשר הן נוגעות לסוגיות שכבר הוכרעו. * **הגדרת גבולות טענת "פרעתי":** בית המשפט מחזק את הפרקטיקה המשפטית כי טענת "פרעתי" אינה "שער כניסה" לדיון מחודש על תוקפו של פסק הדין. ההבחנה בין עילות שקדמו לפסק הדין לבין אלו שלאחריו היא מהותית. * **חובת הפירוט בטענות משפטיות, אף בהיעדר ייצוג:** ההנחיה למערער לפרט את טענותיו, גם אם הוא אינו מיוצג, מדגישה את האיזון בין זכות הגישה לבית המשפט לבין הצורך בהליך יעיל ומסודר. * **חשיבות ההקפדה על הליכים פרוצדורליים:** פסק הדין מדגיש את החשיבות של פנייה לערכאות הנכונות ובאמצעות הדרכים הפרוצדורליות הקבועות בחוק, כגון ערעור על החלטות רשמים. **מסקנה** בית המשפט דחה את הערעור, תוך שהוא מבסס את החלטתו על העקרונות של מעשה בית דין, השתק פלוגתא, הגבלת טענת "פרעתי", נטל ההוכחה, הצורך בפירוט טענות, והקפדה על הליכים פרוצדורליים. פסק הדין משקף גישה מחמירה כלפי טענות שנועדו לעקוף החלטות שיפוטיות קודמות, ובה בעת מדגיש את הצורך בהתנהלות תקינה ומפורטת במסגרת הליכים משפטיים, גם מצד מי שאינו מיוצג.