ת"א 4062-06-16

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים, הגיש תביעה נגד מעסיקו ושתי חברות ביטוח. בית המשפט סיווג את האירוע כתאונת דרכים וקבע כי הנתבעים חייבים בפיצוי התובע. התובע, עובד כפיים, טען כי התאונה פגעה בכושר ההשתכרות שלו, וביקש פיצוי בגין אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, כאב וסבל, עזרה במטלות הבית והוצאות רפואיות ותחבורה. הנתבעים טענו כי הכנסתו של התובע גדלה מאז התאונה וכי טענותיו לא הוכחו. בית המשפט קיבל את טענת התובע כי נכותו התפקודית שקולה לנכותו הרפואית, וקבע כי כושר השתכרותו פחת ב-90% מנכותו התפקודית. בית המשפט פסק לתובע 90,000 ₪ בגין אובדן כושר השתכרות, 12,000 ₪ בגין אובדן השתכרות בעבר, 16,000 ₪ בגין כאב וסבל, 2,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות וניידות ו-8,000 ₪ בגין עזרה בעבודות הבית בעבר. לאחר ניכוי 46,000 ₪ שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, נקבע הפיצוי הכולל על 82,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הנתבעים חויבו ביחד ולחוד, ובקשת התובע להוצאות נוספות נדחתה. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 31.3.2021.