ה"פ 208/02

תקציר

העותר, הטוען כי הוא הבעלים של חלקת אדמה בכפר מנדא, הגיש תביעה נגד המשיבים, בבקשה כי בית המשפט יקבע כי הוא הבעלים החוקי של החלקה האמורה. המשיב הראשון הוא מי שמכר לכאורה את הקרקע לעותרת, המשיב השני רכש את אותה חלקה מלשכת ההוצאה לפועל, והמשיב השלישי הוא עורך הדין שייצג את המשיב השני וגם לשכת ההוצאה לפועל בהליכי המכר. העותר ביסס את טענתו על תזכיר מכר בכתב שנחתם בינו לבין המשיבה הראשונה בשנת 1992. המשיב השני רכש את החלקה במכרז פומבי שנערך בשנת 2000, והמכירה בוצעה על ידי המשיב השלישי ששימש ככונס נכסים שמונה על ידי ההוצאה לפועל. העותר לא רשם את הקרקע על שמו, והמשיב השני רשם את הקרקע על שמו במהלך ההליכים בתיק זה. בית המשפט קיבל את טענת העותר. נמצא כי המזכר שנחתם בין העותרת לבין המשיב הראשון הוא עסקת מקרקעין תקפה ומחייבת. למרות שהעותר לא רשם את הקרקע, בית המשפט מצא כי הוא פעל כבעלים של הקרקע במשך שנים רבות. עוד קבע בית המשפט כי המשיב השני והמשיב השלישי לא פעלו בתום לב בעת ביצוע העסקה השנייה, שכן ידעו על זכויותיו של העותר בחלקה. לפיכך, רכישתו של המשיב השני לא גברה על זכות הרכישה הקודמת של העותר. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי המשיב השלישי פעל באופן לא אתי ובחוסר תום לב בכך שייצג הן את המשיב השני והן את ההוצאה לפועל בהליכי המכר. גם רישום המקרקעין על שם המשיב השני במהלך המשפט נקבע כבלתי תקין ובחוסר תום לב. בהתאם לכך, קבע בית המשפט כי העותרת היא הבעלים החוקיים של החלקה בהתבסס על תזכיר המכר משנת 1992. בית המשפט הורה על ביטול רישומו של המשיב השני ורישום החלקה על שם העותר, בכפוף לתשלום המיסים והאגרות החלים. המשיבים השני והשלישי חויבו לשלם לעותר 10,000 ₪ בתוספת מע"מ הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין.