עע"מ 165/11

תקציר

במקרה זה, הערעור הוא על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שפסק 250 אלף שקל לעורכת דין שייצגה עצמה בתובענה ייצוגית נגד עיריית רעננה. עורך הדין טען כי העירייה גבתה שלא כדין קנסות חניה בשל תמרור שאינו מוגדר כראוי בחוק העזר העירוני. העירייה, על פי הצעת בית המשפט, הפסיקה את גביית הקנסות הללו, שבית המשפט ראה בהם הכרה בגבייה הבלתי חוקית, ובכך היטיבה עם הציבור בכ-700 אלף שקל. בית המשפט ציין את מאמציה של המשיבה ואת הסיכונים שנטלה על עצמה בהגשת התביעה, המצדיקים את הגמול. העירייה ערערה על הסכום שנפסק, טענה כי הגמול גבוה ומיותר באופן חריג, טענה כי הנושא אינו בעל חשיבות ציבורית משמעותית וטענה כי המשיב פעל ללא סיכון ובחוסר תום לב. ערכאת הערעור נמנעת ככלל מהתאמת פסיקת הוצאות ללא טעות משפטית ברורה, אך קבעה כי הסכום שניתן היה מופרז ופוגע בכספי הציבור. בית המשפט הכיר בכך שבעוד שהגשת התביעה הייצוגית תרמה באופן משמעותי להפסקת הגבייה הבלתי חוקית, ההיערכות הנדרשת הייתה מינימלית, מה גם שהעירייה הפסיקה את הגבייה בשלב מוקדם של ההליך. באיזון בין גורמים אלה, החליט בית המשפט להפחית את הפיצוי לסך של 135,000 ₪, בהתחשב בקבלת הערעור ובהוצאות שנגרמו למערערת.