ת"פ 1671-07-10

תקציר

התיק סובב סביב אירוע טרגי שהתרחש ביום 7.3.2010, בו נהרג ילד בן 12 ונער בן 13 נפצע קשה לאחר שנפגע ממונית בה נהג הנאשם. הנאשם הואשם בהריגה, חבלה חמורה, אי כניעה במעבר חצייה ומעבר לא תקין במעבר חצייה. בכתב האישום נטען כי נהיגתו הפזיזה של הנאשם גרמה לתאונה. המשפט התמקד במהירות רכבו של הנאשם, ביכולתו להבחין בקורבנות ובהתנהגותו כשהתקרב למעבר החצייה. התביעה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשם נהג במהירות מופרזת. הראיות הראו כי הנאשם יכול היה לראות את הילדים או לפחות אחד מהם לפני התאונה, אך טענותיו כי לא ראה אותם עד הרגע האחרון האמינו לו. השופט קיבל גם את טענת הנאשם כי לא הבחין ברכב שלפניו מאט או עוצר. באשר להתנהגותו של הנאשם, השופט הגיע למסקנה כי הוא הפר את חובותיו כנהג ופעל ברשלנות, לא האט, לא זז הצידה ולא צפר, דבר שיכול היה למנוע את התאונה. עם זאת, השופט זיכה את הנאשם מהריגה וחבלה חמורה, הדורשות הוכחה של כוונה פלילית או פזיזות, ובמקום זאת הרשיע אותו באישומים הקלים יותר של גרימת מוות ברשלנות וחבלה רשלנית. רשלנותו של הנאשם נחשבה למרכיב מרכזי בעבירות אלו, והביאה את השופט למזג את סעיפי האישום של אי כניעה ועבירה פסולה לאישומי הרצח והחבלה ברשלנות. השופט קבע תסקיר מבחן וטיעונים לעונש ל-11 ביולי 2012.