עע"מ 5311/20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לסעד זמני עד להכרעה בערעור על דחיית עתירה של שבעה אחים מיטא שבנפת חברון. האחים עתרו לוועדה לבדיקת טענות לאיומים על בסיס שיתוף פעולה עם ישראל בבקשה להכרה כמאוימים ולהיתרי שהייה בישראל. בקשתם נדחתה על ידי הוועדה, מה שהוביל אותם לערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. בית המשפט דחה את עתירתם, מה שגרם לאחים להגיש ערעור ובקשה לסעד זמני במקביל. הבקשה, נשוא פסק דין זה, נועדה להעריך את סיכויי ההצלחה של הערעור ואת מאזן הנוחות. המבקשים טוענים כי הציגו ראיות ממשיות לסכנה ממשית לחייהם בשל פעילותם שלהם ושל אביהם המנוח, המצדיקות סעד זמני. עם זאת, טוענים המשיבים כי יש לדחות את הבקשה מאחר שהמבקשים אינם עומדים בקריטריונים. לאחר שיקול דעת, השופטת מסכימה עם המשיבים, ומציינת מכשולים ניכרים בפני ערעור המבקשים ומאזן נוחות לטובת דחייה. פסק הדין מדגיש אינדיקציות לשהייה של המבקשים באזור ולמגעיהם עם גורמים ברשות הפלסטינית. בנוסף, מדגישה השופטת כי טענת המבקשים בדבר סכנה לחייהם מתערערת נוכח המשך נוכחותם באזור ואי הימנעותם מיצירת קשר עם גורמים רשמיים ברשות הפלסטינית. השופט מציין גם את שהייתם הבלתי חוקית של המבקשים בישראל ואת האינטרס הציבורי להימנע מהליכי סרק כהצדקה נוספת לדחיית הבקשה. בסופו של דבר, הבקשה לסעד זמני נדחית, והערעור העיקרי תלוי ועומד.