ת"א 19247-04-24

תקציר

ניתוח זה עוסק ביישום עקרונות משפטיים בנוגע לזימון עדים וקבילות ראיות בהליכים משפטיים, במיוחד בהקשר של אחריותה של הרשות הפלסטינית לנזיקין. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **סמכות דו-שכבתית לזמן עדים:** הניתוח מדגיש את סעיף 1 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, הקובע מסגרת דו-שכבתית לזימון עדים. * הרובד הראשון קובע כי העדות חייבת להיות **קבילה ורלוונטית** לעניין הנדון. אם העדות אינה רלוונטית לבירור המקרה או אינה קבילה, אין לזמן אדם. * הרובד השני מעניק לבית המשפט **שיקול דעת** לסרב לזימון גם אם העדות רלוונטית וקבילה. שיקול דעת זה יכול להיות מופעל אם קיימים שיקולים ראויים לדחייה, כגון שמטרת העדות אינה גילוי האמת, או שהעדות אינה נחוצה בנסיבות העניין. ההחלטה מדגישה כי הפעלת סמכות זו לסרב לזימון חייבת להיעשות בזהירות ובשיקול דעת, תוך ציטוט הפסיקה הרלוונטית (רע"א 457/2019 ורע"א 4741/2020). * **שיקול דעת שיפוטי בהליכי קדם משפט:** תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, מסמיכות עוד יותר את השופטים בישיבות קדם משפט. זה כולל את הסמכות: * סדר את מתכונת ומשך ההליכים. * לקבוע את קבילות הראיות. * להורות על רצף העדים ומשך חקירתם. * להסיק שחקירת עד מסוים מיותרת. סמכות זו נועדה לקדם ניהול יעיל ומידתי של הליכים משפטיים, תוך יישור קו עם עקרונות יסוד פרוצדורליים (תקנה 63(ב)(6) ו-(7), תוך ציטוט רע"א (י-מ) 59292-12-21). * **חוסר רלוונטיות של ראיות לשלב הנוכחי של ההליך:** הניתוח מגלה כי גם אם מניחים שהראיות קבילות, הראיות הספציפיות המבוקשות על ידי הנתבעים נחשבות לא רלוונטיות ואינן מתאימות ל*שלב הנוכחי* של ההליך. מסקנה זו נובעת מכך שבית המשפט העליון כבר קבע את אחריותה של הרשות הפלסטינית. הדיון הנוכחי עבר מאחריות לגובה הפיצוי הרפואי. * **אופי חד משמעי של קביעות אחריות:** ברגע שפסק דין על אחריות הופך לסופי, הצדדים מנועים בדרך כלל מלהציג ראיות המנסות לערער על קביעה זו. המוקד עובר לכמות הנזקים. הראיות שהוגשו על ידי הנתבעים לא הוכיחו את גובה הנזק שיישאו או הפחיתו את סכום הפיצוי, והן חרגו מהיקף כתב ההגנה. * **ההבחנה בין אחריות לגובה הנזק:** חידוש משפטי מרכזי שהודגש בניתוח הוא ההבחנה הברורה בין קביעת האחריות לבין הערכת הנזק. אחריותה של הרשות הפלסטינית לאשרור עוולה, גם אם בוצעה לפני עשרות שנים, אינה מושפעת משינויי מדיניות לכאורה בנוגע לתשלומים למשפחות. די באקט אחד של אשרור כדי לבסס אחריות. הפסקת פעולות האשרור אינה משפיעה על גובה הנזק שהיא אחראית לו, שכן זהו שיקול נפרד מקביעת האחריות הראשונית. עיקרון זה נתמך בפסיקה השוואתית הנוגעת לרשות הפלסטינית (ע"א 60931-09-24, ע"א 54272-03-24, ע"א 54389-07-24). הניתוח מחזק זאת עוד יותר על ידי ציטוט פרשנות משפטית על גבולות האחריות בדיני הנזיקין (גלעד דיני נזיקין – הגבלות אחריות מא (2012)) והפסיקה הרלוונטית (ע"א (תל אביב) 104-01-21). **החלטה ותוצאה:** בהתבסס על העקרונות המשפטיים שנדונו, הבקשה להציג את הראיות החדשות התקבלה. המסמכים שהוגשו על ידי הנתבעים לא התקבלו והוצאו מתיק בית המשפט. דיוני ההוכחות היו אמורים להתקיים במועדים שנקבעו. הנתבעים נצטוו לשאת בהוצאות התובעים בסך של 3,500 ¤.