דב"ע נה/10 - 3

תקציר

פסק הדין מקבל בחלקו את ערעורו של עובד נגד מעסיקו לשעבר. העובד תבע תשלומים שונים הקשורים להעסקתו, ואילו המעסיק תבע נגדית בגין קיזוז הלוואה שטרם נפרעה. בית הדין פסק לטובת תביעת העובד לפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, שכר עבור אוקטובר 1990 ופדיון ימי חופשה. עם זאת, תביעת העובד לפיצויים בגין הפרת חוזה נדחתה. עוד פסק בית הדין כי סכום ההלוואה יקוזז כנגד תשלומי המעסיק, תוך ניכוי 9,600 שקל מסך הסכום שנפסק לעובד, והותיר יתרה של 1,395 שקל. הן הערעור והן הערעור שכנגד נדחו ברובם, שכן בית הדין אישר את קביעות בית הדין האזורי לפיהן העובדת פוטרה וזכאית לפיצויי פיטורים, וכי החוזה לא סוכל. עם זאת, רוב חברי הפאנל קבעו כי העובד זכאי לפיצוי בגין הפרת חוזה, בעוד אחד מחברי הפאנל חלק עליו וקבע כי יש לדחות את הערעור במלואו. המעסיק חויב לשלם לעובד סך של 22,295 ₪, כולל הוצאות הערעור, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה.