ת"ד 3555-03-20

תקציר

הנאשמת הורשעה בשורה של עבירות נהיגה הקשורות לאירוע בספטמבר 2019, לרבות סטייה מנתיבה, אי שמירה על זכות וגרימת תאונה שגרמה לה לחבלות קשות. התביעה ביקשה עונש מחמיר, הכולל פסילה בפועל מלנהוג, ואילו ההגנה ביקשה להקל בעונשה בשל הודאתה המלאה של הנאשמת, היעדר עבר תעבורתי קודם והעובדה שהיא היחידה שנפגעה בתאונה. בית המשפט הכיר בערכים החברתיים שנפגעו מהתנהגותה של הנתבעת וסיווג את הרשלנות כבינונית ואת החבלות כבינוניות-חמורות, בהתחשב בכך שהן נגרמו מעצמן והיא החלימה כמעט לחלוטין. לאחר ששקל את הנסיבות, קבע בית המשפט את טווח הענישה בין 3 ל-12 חודשי פסילה. בסופו של דבר נגזר על הנאשם קנס של 1500 ₪ או 10 ימי מאסר בפועל, פסילה בפועל מנהיגה למשך 90 יום (עם פסילה מנהלית שכבר ריצתה) ומאסר על תנאי של 6 חודשי פסילה למשך 3 שנים. בית המשפט הדגיש את חשיבות האינטרס הציבורי ואת פוטנציאל הפגיעה בקריירה של הנאשם כרופא בגזר דינו. לשני הצדדים יש זכות לערער על פסק הדין בתוך 45 יום.