בג"צ 160/72

תקציר

העותר, שהשתתף במכרז לפרויקט בנייה של בית אבות בעפולה, טען כי העבודות הוענקו לגורם אחר בניגוד לדיני המכרזים ועתר לבג"ץ בדרישה להורות למשיבה הראשונה – עמותה הרשומה על פי החוק העות'מאני – להעניק להם את המכרז. העותר טען כי העמותה, אף שאינה גוף סטטוטורי, מילאה תפקידים ציבוריים ולפיכך כפופה לסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 7(ב)(2) לחוק בתי המשפט, התשי"ז-1957. לחילופין, טען העותר לסעד מוצדק לפי סעיף 7(א) למען הצדק. בית המשפט קבע כי העמותה אמנם מילאה תפקידים ציבוריים, אך לא עשתה כן על פי דין, ולכן סעיף 7(ב)(2) אינו חל. עוד קבע בית המשפט כי אין באפשרותו ליתן סעד לפי סעיף 7(א) שכן העותר לא קמה עילת תביעה לפי הדין המהותי, ולפיכך שאלת הסמכות אינה רלוונטית. זאת ועוד, המשיבים הנוספים, שהיו מייסדי האגודה ומנהליה, לא מילאו תפקידים ציבוריים על פי דין. העתירה נדחתה והצו המותנה בוטל. בית המשפט הורה לעותר לשלם הוצאות משפט למשיבים.