תא"ק 58734-12-15

תקציר

הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה נגדם, אך השופט קבע כי יש לדחות את הבקשה. השופטת ביססה החלטה זו על כך שדחיית תביעה על הסף צריכה לשמש רק כאמצעי אחרון. יתר על כן, קיימת אפשרות לא מבוטלת כי התובעים יהיו זכאים לסעד אותו הם מבקשים, ודי בכך כדי שהתביעה תתקדם. השופט גם ציטט תקדימים משפטיים קודמים התומכים ברעיון שניתן להגיש תביעה שנייה לפני הכרעה בתביעה הראשונה, כל עוד שתי התביעות אינן זהות. במקרה זה, שתי התביעות שונות זו מזו בעילת התביעה, בתקופה ובסעדים הנתבעים. התביעה הראשונה נוגעת להפרת קניין רוחני ולתמלוגים שלא שולמו בעקבות סיום הסכם רישיון, ומבקשת צווי מניעה והתחשבנות. התביעה השנייה מבקשת סעד כספי בגין תמלוגים שלא שולמו בתקופה שבה הסכם הרישיון היה בתוקף. עוד הדגישה השופטת כי דחיית התיק השני עד להכרעה בתיק הראשון אינה יעילה, תאריך את משך הזמן עד למתן פסק דין ועלולה לגרום עוול לתובעים. לפיכך החליטה השופטת כי בקשת הנתבעים לדחות את התביעה או לעכב את ההליכים נדחית. הנתבעים חויבו לשלם לתובעים הוצאות בסך 12,000 ש"ח, ולהגיש בקשה לחופשה לצורך התגוננות עד ליום 15.9.16.