ע"פ 4450/18

תקציר

השופט י' עמית אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ואת גזר הדין במלואו. המערער הורשע בשלוש עבירות של הריגה, נהיגה תחת השפעת סמים, נסיעה באור אדום וגרימת חבלה של ממש. מהראיות עולה כי המערער נהג במשאית במשקל 15 טון במהירות גבוהה באור אדום, התנגש ברכב פרטי והרג שלושה מנוסעיו, בהם אישה הרה ותינוקה. בית המשפט המחוזי גזר עליו 15 שנות מאסר, שלל את רישיון הנהיגה לצמיתות והורה לו לשלם פיצויים בסך 240 אלף שקל לעיזבונם של שלושת הקורבנות. הערעור בפני השופט עמית התמקד בשני נושאים: נסיעה באור אדום ונהיגה תחת השפעת סמים. המערער זנח את טענותיו בדבר האור האדום, אך ערער על שרשרת החזקת דגימות הדם שלו בקשר לטענת השפעת הסמים. השופט עמית לא מצא טעם בטענה זו, שכן שרשרת ההעברה הוכחה כראוי. בנוסף, עדויות של מספר עדים ועדויות מומחים איששו את המסקנה כי המערער עבר באור אדום. ראיות אחרות, לרבות דבריו של המערער עצמו, תמכו בקביעה כי היה תחת השפעת סמים במהלך התאונה. השופט עמית הדגיש את שקריו הבוטים של המערער ואת חוסר החרטה. נוכח הנסיבות המחמירות – לרבות נהיגתו הפזיזה של המערער, השפעת סמים, היעדר בלימה ותוצאות חמורות – סירב השופט להחיל את תיקון מס' 137, שהיה עשוי להפחית את העונש. השופט עמית הוסיף והצדיק את עונשו של בית המשפט המחוזי, שנפל בגדר הטווח הרחב של העונשים בגין עבירות הריגה בתאונות דרכים, במיוחד נוכח עברו הפלילי והתעבורתי העשיר של המערער. יתר על כן, חוסר אחריותו של המערער, חוסר כנותו והתוצאות החמורות של מעשיו הצדיקו את רף הענישה הגבוה. בנוסף, מצבו הכלכלי של המערער, שחויב בתשלום פיצויים, לא היווה סיבה להפחתת העונש. בסופו של דבר, השופט עמית דחה את הערעור על כל חלקיו, תוך הדגשת המיאוס המוסרי והענישה המחמירה הנדרשת במקרים כאלה, במיוחד נוכח אובדן חייהם של שלושה בני אדם ושני פצועים קשה.