ע"פ 3601/01

תקציר

המערער, משה זגורי, הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בקשירת קשר לביצוע פשע, שוד בנסיבות מחמירות, רצח במזיד והצתה. ההרשעה התבססה בעיקר על עדותו של עד המדינה מוריס, שטען כי זגורי היה מעורב במותו של אדם שגופתו החרוכה נמצאה בתא המטען של מכוניתו. זגורי ערער על הרשעתו, והמדינה ערערה אף היא על ההחלטה שלא לראות בו שותף לביצוע הרצח, ובמקום זאת שאבה את אחריותו מסעיף 34א לחוק העונשין. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של זגורי, ומצא ראיות מספיקות לביסוס הרשעתו, לרבות שקריו וטענת אליבי שהופרכה. עם זאת, בית המשפט קיבל את ערעור המדינה והרשיע את זגורי בביצוע הרצח לפי סעיף 300(א)(3) בשילוב עם סעיף 29 לחוק העונשין. פסק הדין הדגיש את הצורך של בתי המשפט להשמיע את קולם בקול אחד, ולהימנע מהחלטות סותרות המבוססות על אותן ראיות. אם התשתית העובדתית לכל נאשם שונה, תוצאה כזו מותרת. במקרה זה, בעוד אבישי (שותף נוסף) זוכה בשל ראיות שונות, הרשעתו של זגורי נתמכה בהצהרות כוזבות ובאליבי שלו, מה שאפשר לשני פסקי הדין לדור בכפיפה אחת.