ת"א 7394-07-10

תקציר

שלושה שותפים עסקיים הקימו יחד חברה, אך מאוחר יותר הסתכסכו והגיעו לתמחור בפיקוח בית המשפט. אחד מהם רכש את מניותיהם של השניים האחרים ומיהר להגיש נגדם תביעה רחבת היקף בשמו, בשם בנו ובשם החברה. פסק הדין מכריע לטובת הקונה בסעיפים מסוימים ונגדו באחרים. תחילה משרטט השופט את הרקע למקרה, ומציג את דמויות המפתח ואת נקודות הציון המרכזיות בעלילה, כולל הסכם המייסדים שנחתם בין שלושת השותפים וכלל סעיף אי תחרות. לאחר מכן דן השופט בטענות להפרת סעיף אי התחרות, תוך הבחנה בין התקופות בהן הנתבעים עדיין היו פעילים בחברה לבין התקופה שלאחר הפסקת פעילותם בחברה. השופטת מנתחת את הטענות השונות בדבר תוקפו ופרשנותו של הסכם המייסדים וסעיף אי התחרות הכלול בו, לרבות פירוק עסקיהם הקודמים של הנתבעים, תחולת הסכם המייסדים על מר ג'רזי, היקפו הגיאוגרפי של סעיף אי התחרות והתביעה לביטול הסכם המייסדים בשל חוסר שיקול דעת. השופט בוחן את העסקאות הספציפיות שביצעו גב' שהדי ומר דמארי מחוץ לחברה במהלך העסקתם ולאחר עזיבתם, ומוצא כי גב' שהדי אינה אשמה בהפרת סעיף אי התחרות ברוב המקרים, ואילו מר דמארי נמצא אשם בהפרת הסעיף במספר מקרים. לאחר מכן עובר השופט לדון בטענות התובעים למרמה וגניבה נגד הנתבעים, הנוגעות לגביית עמלות נסתרות, גניבת רכוש החברה ומכירת כלי רכב בגדה המערבית. השופט מוצא את ראיות התובעים בסעיפים אלה בלתי מספקות, בלתי אמינות או בלתי מוכחות, ולכן דוחה את טענותיהם. חלקו האחרון של פסק הדין עוסק בעילות תביעה נוספות שהעלו התובעים, לרבות טענות הנוגעות לפעילות חברת פיק דמארי, הטענה להפרת הסכם גישור על ידי מר דמארי וטענת לשון הרע מצד גב' שהדי. השופט פוסק לטובת הנתבעים בכל הסעיפים הללו, למעט תביעת לשון הרע, בה חויבה גב' שהדי לשלם למר אוחיון פיצויים בסך 35,000 ₪. ככלל, השופט פוסק לטובת הנתבעים ברוב הסעיפים, ומורה להם לשלם פיצויים מוגבלים לתובעים. השופט גם מחליט שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים, בשל האופי המפוקפק של עסקי החברה והתנהלות הצדדים לאורך כל ההליך.