ע"פ 5300/20

תקציר

השופט דחה את הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. המערער טען ל"אי ייצוג", אך השופט ציין כי טענות כאלה מתקבלות רק במקרים חריגים של עיוות דין, מה שלא היה המקרה כאן – בחירת ההגנה הקודמת של סניגורו של המערער הייתה מחושבת וסבירה. גם טענותיו של המערער בדבר אי מינוי אפוטרופוס לא היו מבוססות, שכן הוא יוצג נאמנה על ידי עורך דין. בהתייחסו למצבו הנפשי של המערער, התווה השופט את ההלכות הרלוונטיות, והדגיש כי אי שפיות בעת ביצוע העבירה ואי יכולת לעמוד לדין הן שתי סוגיות שונות. מאחר שהמערער לא עמד בקריטריונים לזיכוי מחמת אי שפיות, קבע השופט כי יש להפסיק את ההליך לפי סעיף 170(א) לחוק סדר הדין הפלילי. השופט הסכים גם עם החלטת בית המשפט המחוזי בעניין העבירה המיוחסת למערער – ניסיון רצח – ותקופת האשפוז המרבית המקבילה של 20 שנה, שהיא תקופת המאסר המרבית בגין עבירה זו. השופט ציין כי עובדות המקרה אינן מותירות ספק באשמתו של המערער וכי תקופת אשפוז קצרה יותר אינה ראויה במקרה זה. לבסוף הדגישה השופטת כי אשפוז אינו עונש אלא אמצעי להגנה על הציבור ולמתן טיפול רפואי מיטבי למערער. לפיכך נדחה הערעור על כל חלקיו. השופט א' שטיין והשופט ח' קבוב הסכימו עם ההחלטה.