בש"פ 8649/05

תקציר

המערער נעצר בגין מעורבותו בפשע ויוצג תחילה על ידי בא כוח שהסכים כי קיימות ראיות מספיקות לכאורה לבקשת המעצר. בעקבות שינוי בייצוג, טען המערער נגד קיומן של ראיות לכאורה, אך בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בקובעו כי השינוי בבא כוחו אינו מצדיק בחינה מחודשת של ההחלטה הקודמת. עוד קבע בית המשפט כי המעצר היה חוקי לגופו, בהתחשב בזיהויו של המערער במסדרי זיהוי, שתיקתו בחקירה, חומרת העבירות המיוחסות לו ומעורבותו לכאורה בעבירות דומות בעת שהיה במעצר בית. המערער ערער על החלטה זו, אך בית המשפט אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והסכים כי שינוי הייעוץ אינו מצדיק חזרה מההסכם הקודם וכי קיימות די ראיות לכאורה למעצר. בית המשפט הוסיף והצדיק את המעצר בשל חומרת העבירות, המסוכנות הנשקפת מהמערער והפרתו לכאורה את תנאי מעצר הבית. תצהירי ההורים לפיהם המערער היה תחת פיקוחם בעת ביצוע העבירות לא נחשבו משכנעים דיים כדי לגבור על הראיות האחרות. לפיכך, הערר נדחה, וצו המעצר נותר על כנו עד תום ההליכים.