ע"פ 3744/07

תקציר

המערער הורשע במעשי אונס ומעשה מגונה בתוך המשפחה ונגזרו עליו ארבע וחצי שנות מאסר, לצד פיצוי כספי למתלוננת הקטינה, בתו של חברו משכבר הימים. ההרשעה נובעת מאירוע שאירע בשנת 2006, כאשר המערער לקח את המתלוננת שהייתה אז בת 12 לחניון חשוך, שם נגע בה באופן בלתי הולם וכפה עליה לבצע בה מעשים מיניים. המתלוננת דיווחה תחילה על האירוע לחברתה וליועצת בית הספר. לאחר מכן מסרה עדות מפורטת בפני חוקר ילדים ולאחר מכן העידה בבית המשפט, וחזרה על טענותיה. אולם, לאחר חודשים של לחץ נפשי ופיזי מצד אמה לחזור בה מעדותה, שינתה המתלוננת את גרסתה וזיכתה את המערער. בית משפט קמא מצא את העדות המקורית אמינה ואת הגרסה המאוחרת בלתי אמינה, והדגיש כי השינוי נבע מלחצים חיצוניים. המערער ערער על ההרשעה ועל גזר הדין. ערכאת הערעור דחתה את הערעור, הסכימה עם הערכות המהימנות של בית משפט קמא ולא מצאה עילה להתערב בגזר הדין. עם זאת, כדי לא להוסיף על מצוקתה של המתלוננת, הציע בית המשפט לדחות את תשלום הפיצויים עד להגיעם לגיל 18. פסק הדין התקבל פה אחד, והערעור נדחה מכל הבחינות, למעט דחיית הפיצויים.