רע"פ 7704/21

תקציר

בהחלטה בערעור לפי סעיף 440ט(ב) לחוק השיפוט הצבאי שקל בית המשפט אם לתת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט הצבאי לערעורים. התנאים המוקדמים למתן חופשה כאמור כרוכים בקיומה של שאלה משפטית בעלת חשיבות חוקתית, ציבורית או משפטית משמעותית, ולעיתים שיקולי צדק במקרים נדירים של עיוות פוטנציאלי. לאחר בחינה, הגיע בית המשפט למסקנה כי למרות שהמקרה העלה סוגיות חשובות מעבר לאינטרס הפרטי של המבקש, הוא אינו נחשב חריג דיו כדי להצדיק ערעור. המבקש טען כי בית המשפט הצבאי לערעורים פירש באופן שגוי את תקנה 28(ב), במיוחד בכל הנוגע לשימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה. עם זאת, בית המשפט קבע כי לא נפלה טעות מהותית המחייבת תיקון נורמטיבי, שכן הפרשנות התיישבה עם כוונת התקנה – למנוע הסחת דעת של הנהג – ועם פסיקות קודמות שהגדירו "שימוש" בטלפון ככולל יותר מנגיעה קצרה. זאת ועוד, טענות המבקש בדבר אכיפה בררנית ותחולה רטרואקטיבית של הנחיות לא הוכחו. למרות שהכיר בהקשר המתפתח של השימוש במכשירים ניידים והמליץ על הערכה מחודשת אפשרית של הרגולציה, בית המשפט דחה בסופו של דבר את בקשת רשות הערעור, ואישר כי אין חידוש משפטי משמעותי המצדיק בחינה נוספת. ההחלטה ניתנה ביום 7.2.2022.