עע"מ 1704/15
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין מדגיש את חשיבותו של חופש המידע בחברה דמוקרטית ומדגיש את תפקידו בקידום שקיפות, שיתוף ציבור ואמון בשלטון. חוק חופש המידע בישראל, שנחקק שני עשורים קודם לכן, מאפשר לאנשים גישה למידע ציבורי ללא צורך בקשר אישי אליו. עם זאת, החוק מאוזן על ידי מגבלות מסוימות כדי להגן על אינטרסים וזכויות שונות. המקרה הנדון עוסק בסתירה בין חוק חופש המידע לבין הוראות החיסיון בחוק הניסויים בבעלי חיים, המחייבות שיקול דעת במסירת מידע. בית המשפט התלבט אם לחשוף את שמות המוסדות המבצעים ניסויים בבעלי חיים, תוך שקילת עקרונות השקיפות אל מול החיסיון הדרוש לפיקוח יעיל ולהגנה על קניין רוחני. למרות חוק חופש המידע המעדיף חשיפה, סעיף 22 לחוק הניסויים בבעלי חיים מספק נקודת מוצא לחיסיון, שבית המשפט אישר, והגיע למסקנה כי בהינתן שרוב הנתונים כבר נחשפו, השמות יכולים להישאר חסויים כדי להגן על חוקרים ומוסדות. החלטה זו התבססה גם על הדין המשווה, המצביע על פרקטיקות דומות במדינות אחרות. בסופו של דבר, בית המשפט שמר על איזון בין שקיפות לחיסיון, תוך הדגשת תפקידה הרגולטורי של המועצה המפקחת על ניסויים בבעלי חיים והכרה בתרומתם של גופי רגולציה וקבוצות סנגור בתחום רגיש זה.
חקיקה מקושרת
עע"מ 1704/15 האוניברסיטה העברית נ' העמותה למדע מוסרי, עליון (18.7.2017)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.