ע"פ 2542/01

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה שהרשיע את המערער באי הגשת דוחות מס ערך מוסף במועד, יחד עם העונש שהוטל. הטענה הראשונה היא כי שופט בית משפט קמא מנע מהמערער לזמן עדים נוספים. עם זאת, עדים אלה התבקשו רק לאחר ששני הצדדים סיימו את טענותיהם, והראיות שיכלו לספק היו שוליות ולא סביר שישנו את פסק הדין. שנית, המערער טוען כי הוא לא היה "מנהל פעיל" בחברה והיה צריך לזכות אותו. עם זאת, בית המשפט מצא כי הוא אכן היה מנהל פעיל, וממצא זה נתמך בחומר הראיות ואין להפריע לו. שלישית, טוען המערער כי עבירת האחריות הקפידה לפי סעיף 119 לחוק מע"מ אינה מצדיקה מאסר ללא הוכחת כוונה פלילית, שלא הוכחה במקרה זה. בית המשפט מסכים כי עונש המאסר על תנאי שהוטל היה פסול, שכן העבירה המקורית שבגינה הוטלה והעבירה הנוכחית שונות זו מזו ביסודותיהן הנפשיים. לבסוף, טוען המערער כי העונש מופרז. בית המשפט מסכים שהקנס וסכום ההתחייבות גבוהים מדי ומתקן אותם. הערעור על גזר הדין נדחה, אך העונש שונה כך שהמאסר על תנאי יבוטל, הקנס יופחת ל-12,500 שקל וההתחייבות תיקבע על 8,000 שקל.