ע"א 1960/90

תקציר

בתיק זה של בית המשפט העליון, השאלה שעמדה על הפרק הייתה האם המשיב, מו"ל המפיק ירחון וחוברת קופונים, זכאי לפטור ממס לפי חוק מס מעסיקים. עיקר הוויכוח נסב סביב השאלה האם ניתן לסווג את פעילות המשיב כ"פעילות ייצור" בתוך "מפעל תעשייתי" בהתאם להגדרות ולפרשנויות המשפטיות לפי חוק עידוד התעשייה (מיסים). בית המשפט המחוזי פסק בעבר לטובת המשיבים, סיווג את פעילותם כפעילות ייצור, ולפיכך זכאי לפטור ממס. עם זאת, בית המשפט העליון הפך החלטה זו, והדגיש כי לא כל הפעילויות הנחשבות באופן מסורתי כקשורות להוצאה לאור, כגון איסוף חומרים מודפסים קיימים, מהוות פעילות ייצור המזכה בפטור ממס. בית המשפט הבהיר כי מטרת החקיקה היא לקדם פעילות תעשייתית וייצורית, הכרוכה בדרך כלל בהפיכת חומרי גלם למוצרים חדשים, ובכך לתמוך בכוונת העל לעודד מעבר מענפי שירותים לתעשייה. באמצעות ניתוח הפסיקה הקודמת והפרטים שהותוו בחקיקה, מצא בית המשפט כי פעילותה של המשיבה לא עמדה בקריטריונים הנדרשים לפטור ממס, בעיקר בשל אופי פעילותה, שהתמקדה בשכפול חומרים קיימים ולא ביצירת מוצרים מוחשיים חדשים. הערעור התקבל, תוך ביטול פסק דינו הקודם של בית המשפט המחוזי, והסתיים בקביעה כי על המשיב לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין.