על"ע 7892/04

תקציר

הערעור מתייחס למספר שאלות משפטיות הנוגעות להיקף תחולתן של הוראות הדין המסדירות את התנהלותם של עורכי דין בישראל, שכן עו"ד יונתן בוטח הורשע בעבירות משמעת על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו בגין צעקות והפניית הערות מכפישות ומעליבות לעבר עו"ד ד"ר משה וינברג, השופט המפקח על התיק המשמעתי שלו. בית הדין הארצי למשמעת דחה את ערעורו של בוטח על גזר הדין, אך קיבל את ערעורו על העונש, וכתוצאה מכך נגזרו עליו נזיפה והשעיה על תנאי. לשכת עורכי הדין ערערה לבית המשפט העליון בבקשה לאשר את ההרשעה ולהטיל עליה עונש חמור יותר. בתוך כך, בוטח ערער גם לבית הדין הארצי על הרשעתו וגזר דינו בתיק אחר. שופטי בית המשפט העליון, בראשות המשנה לנשיא השופט מ' חשין, קבעו כי יש להרשיע את בוטח בהפרת סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, המחייב עורכי דין לסייע לבית המשפט בעשיית צדק, וכן את כלל 2 לכללי האתיקה המקצועית של לשכת עורכי הדין, המחייב עורכי דין לייצג את לקוחותיהם בנאמנות ובמסירות. הוראות אלה, הסביר בית המשפט, חלות הן על עורכי דין המייצגים את עצמם והן על אלה המייצגים לקוחות. עם זאת, זיכויו של בוטח מאשמת הטעיה, כהגדרתו בתקנה 34(א) לכללי האתיקה, אושר בשל היעדר קביעה עובדתית כי הטעה את בית המשפט. בית המשפט גם הורה כי עניינו של בוטח, יחד עם כל התיקים האחרים התלויים ועומדים נגדו, יובאו בפני בית הדין הארצי לדיון מקיף בגזר הדין כדי להבטיח ענישה קוהרנטית ומידתית בכל המקרים. השופטים א' ברק וא' חיות הסכימו עם הכרעת הדין.