בר"ע 46464-01-13

תקציר

המבקש ביקש להאריך את המועד להגשת בקשה לחופשה לצורך ערעור על החלטת בית הדין האזורי. הבקשה נדחתה משום שהוגשה לאחר המועד האחרון הקבוע בחוק. המבקש טען כי קיימת "סיבה מיוחדת" להארכת המועד, כנדרש בחוק, שכן הוא סבר באופן סביר כי עליו להגיש תחילה בקשה לעיון חוזר בבית המשפט המחוזי, ולאחר מכן להגיש בקשת רשות ערעור אם בקשה זו נדחתה. בית המשפט מצא כי סברה זו שגויה, וכי המבקש יכול היה להגיש בזהירות את בקשת רשות הערעור בתוך המועד הקבוע בחוק, או במקביל לבקש הארכה. יתר על כן, סיכויי ההצלחה של המבקש בערעור לא היו משכנעים דיים כדי להצדיק את הארכת המועד. משכך, נדחתה בקשתו של המבקש להארכה, והוא חויב לשלם למשיבה הוצאות בסך של 1,500 ₪.